99
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מעט פסוקים
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==מעט פסוקים== | ==מעט פסוקים== | ||
'''בתורה''' {{ויקיטקסט|דברים_טו|דברים ט"ו}} אנו מצווים על [[הענקה]] לעבד עברי המשתחרר. בפסוק י"ח יש נימוק לכך - "כי משנה שכר שכיר". נראה כי הנימוק הוא שהעבד עשה עבודה כפולה, וע"כ יש להעניק לו שכר {{קטןס|אם כי בהמשך מבואר טעם נוסף - "וברכך ה' אלוקיך", ויעויין בב"מ לא: שם מבואר כי התנאי אינו מעקב את הענקה}} | '''בתורה''' {{ויקיטקסט|דברים_טו|דברים ט"ו}} אנו מצווים על [[הענקה]] לעבד עברי המשתחרר. בפסוק י"ח יש נימוק לכך - "כי משנה שכר שכיר". נראה כי הנימוק הוא שהעבד עשה עבודה כפולה, וע"כ יש להעניק לו שכר {{קטןס|אם כי בהמשך מבואר טעם נוסף - "וברכך ה' אלוקיך", ויעויין בב"מ לא: שם מבואר כי התנאי אינו מעקב את הענקה}} | ||
* '''רש"י''' מבאר ע"פ '''הספרי''' | * '''רש"י''' {{ויקיטקסט|קטע:רש"י_על_דברים_טו_יח|שם}} מבאר ע"פ '''הספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי_על_דברים_טו_יח|סימן קכג}} כי העבודה הכפולה של העבד היא בכך שרבו מוסר לו שפחה כנענית, שילדיה יהיו עבדים לאדון. | ||
* '''ראב"ע''' מבאר כי העבודה הכפולה היא בזמן - שכיר רגיל עובד שלוש שנים, כפי שהוא מוכיח מישעיה, והעבד עבד שש שנים, שזהו זמן כפול. בדבריו הוא כותב במפורש כי יש איסור להישכר ליותר משלוש שנים, ונראה מדבריו כי האיסור הוא הן על המשכיר והן על השוכר. | * '''ראב"ע''' מבאר כי העבודה הכפולה היא בזמן - שכיר רגיל עובד שלוש שנים, כפי שהוא מוכיח מישעיה, והעבד עבד שש שנים, שזהו זמן כפול. בדבריו הוא כותב במפורש כי יש איסור להישכר ליותר משלוש שנים, ונראה מדבריו כי האיסור הוא הן על המשכיר והן על השוכר. | ||
יוצא כי האיסור להישכר ליותר משלוש שנים תלוי במחלוקת רש"י וראב"ע בפירוש הפסוקים בדברים. | יוצא כי האיסור להישכר ליותר משלוש שנים תלוי במחלוקת רש"י וראב"ע בפירוש הפסוקים בדברים. | ||