154
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}} | {{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}} | ||
הסוגיה מדברת במקרה של נ"ט בר נ"ט '''' | הסוגיה מדברת במקרה של נ"ט בר נ"ט ב''''היתרא''''- כלומר במקרה שבו מאכל כשר (כגון בשר) נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר- האם את המאכל השני אפשר לאוכלו עם מאכל שאסור עם המאכל הראשון (לדוג' חלב). | ||
בניגוד במקרה של נ"ט בר נ"ט של ''''איסורה''' כלומר חתיכה אסורה (כגון גיד הנשה) שנתן טעם בסיר ואח"כ בישלו בסיר מאכל אחר (והוא כשר)- אם יש עברת טעמים עד למאכל השני שהוא אסור. (ולא נדון כאן בזה עיין נ"ט בר נ"ט דאיסורא) | בניגוד במקרה של נ"ט בר נ"ט של ''''איסורה'''' כלומר חתיכה אסורה (כגון גיד הנשה) שנתן טעם בסיר ואח"כ בישלו בסיר מאכל אחר (והוא כשר)- אם יש עברת טעמים עד למאכל השני שהוא אסור. (ולא נדון כאן בזה עיין נ"ט בר נ"ט דאיסורא) | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
ב. בשם '''בעל התרומה''' הביא שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, וטעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ב. בשם '''בעל התרומה''' הביא שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, וטעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ||
ונלע"ד שההבדל בין בישול וצלייה לבין עליה (שאותה הגמ' התירה) הוא שבבישול וצלייה יש כלי על האש ממש ולכן מחמירים בו יותר, ומכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי התירו הרא"ש | ונלע"ד שההבדל בין בישול וצלייה לבין עליה (שאותה הגמ' התירה) הוא שבבישול וצלייה יש כלי על האש ממש ולכן מחמירים בו יותר, ומכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי התירו הרא"ש ודיעמיה, אך בצלייה שאין את הנ"ט השלישי נאסרו הדגים בחלב. | ||
אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים. | אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים. | ||