הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
==נ"ט בר נ"ט באוכלין==
==נ"ט בר נ"ט באוכלין==
הכותרת של הסוגיה שגויה, הדין שבו עוסקת הסוגיא הוא נ"ט בר נ"ט הקלאסי: טעם בשר שנבלע ב'''כלי''' ונפלט למאכל אחר - האם מותר לאכול את המאכל בגבינה, דין זה מופיע בגמרא, ראשונים, שו"ע ורמ"א. נ"ט בר נ"ט באוכלין הינו דין שלא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו"ע, מדובר בשאלה שנחלקו בה האחרונים: '''מאכל''' א' שקיבל טעם של בשר ונתן טעם במאכל ב' - האם מותר לאכול את מאכל ב' עם גבינה? להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?
הכותרת של הסוגיה שגויה, הדין שבו עוסקת הסוגיא הוא נ"ט בר נ"ט הקלאסי: טעם בשר שנבלע ב'''כלי''' ונפלט למאכל אחר - האם מותר לאכול את המאכל בגבינה, דין זה מופיע בגמרא, ראשונים, שו"ע ורמ"א. נ"ט בר נ"ט באוכלין הינו דין שלא נידון כלל בראשונים ולא הוזכר בשו"ע, מדובר בשאלה שנחלקו בה האחרונים: '''מאכל''' א' שקיבל טעם של בשר ונתן טעם במאכל ב' - האם מותר לאכול את מאכל ב' עם גבינה? להמחשה: אם בישל בתנור בשר ותפוחי אדמה באותה תבנית, האם מותר לקחת תפוח אדמה א' שלא נגע בבשר אלא קיבל טעם מתפוח אדמה ב' הסמוך לו שקיבל טעם מהבשר - האם מותר לאכול את תפוח אדמה א' עם גבינה?
כמו שכבר צוין דין זה לא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': הפמ"ג והחוו"ד כתבו לאסור(פת"ש יו"ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם בא"ח, כה"ח וערוה"ש(יו"ד צה), לעומתם כתבו בפני אריה(פת"ש יו"ד צה א') ובעין יצחק(או"ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה הרב עובדיה(ילקוט יוסף קיצור שו"ע צב - צז, ז).ידידיהסטרוק 22:33, 5 באפריל 2016 (IDT)
כמו שכבר צוין דין זה לא נידון כלל עד לאחרונים, '''למעשה''': הפמ"ג והחוו"ד כתבו לאסור(פת"ש יו"ד צה א'), וכך פסקו למעשה רבים מהאחרונים, ביניהם בא"ח, כה"ח וערוה"ש(יו"ד צה), לעומתם כתבו בפני אריה(פת"ש יו"ד צה א') ובעין יצחק(או"ח כח) להתיר, וכך פסק למעשה הרב עובדיה(ילקוט יוסף קיצור שו"ע צב - צז, ז).ידידיהסטרוק 22:33, 5 באפריל 2016 (IDT)
103

עריכות

תפריט ניווט