147
עריכות
מ (נ"ט בר נ"ט דהיתרא באוכלין הועבר לשם נ"ט בר נ"ט דהיתרא באוכלין (סוגיית דגים שעלו בקערה): כי אתם בקשתם שנכתוב כך.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}} | ||
{{סוגיה בבניה}} | |||
מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר מאכל נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר | מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר מאכל נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
== מקור הדין בגמ' == | == מקור הדין בגמ' == | ||
'''גמ'''' (חולין קיא:) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי). | '''גמ'''' (חולין קיא:) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי). | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
והגמ' הכריעה כדעת שמואל. | והגמ' הכריעה כדעת שמואל. | ||
== רש"י == | == רש"י == | ||
המקרה הוא שבישלו בשר בסיר ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים). | המקרה הוא שבישלו בשר בסיר ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים). | ||
===צמצום מחלוקת רב ושמואל=== | === צמצום מחלוקת רב ושמואל === | ||
'''רש"י''' (חולין קי"א:) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר | '''רש"י''' (חולין קי"א:) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר | ||
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | === שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | ||
דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל. אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי זה נחשב שיש רק נ"ט אחד. | דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל. אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי זה נחשב שיש רק נ"ט אחד. | ||
והוסיף לבאר הרא"ש בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | והוסיף לבאר הרא"ש בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | ||
ראיה: סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, הצנון מקבל טעם בשר ואסור לאוכלו עם חלב, למרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף. | ראיה: סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, הצנון מקבל טעם בשר ואסור לאוכלו עם חלב, למרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף. | ||
מדייק מכך שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | מדייק מכך שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | ||
=== הבנת תוס' ברש"י === | === הבנת תוס' ברש"י === | ||
בגלל שרש"י צימצם את מחלקתם של רב ושמואל והוציא שני מקרים (דג שבושל עם בשר וחלב בסיר בשרי), משמע שדווקא הם אסורים אבל לבשל את הבשר בסיר בשרי רש"י מתיר. | |||
בגלל שרש"י צימצם את מחלקתם של רב ושמואל והוציא שני מקרים (דג שבושל עם בשר וחלב בסיר בשרי), משמע שדווקא הם אסורים אבל לבשל את הבשר בסיר בשרי רש"י מתיר. | |||
== שיטת הרא"ש ודעימיה == | == שיטת הרא"ש ודעימיה == | ||
דעת '''הרא"ש''' היא: | דעת '''הרא"ש''' היא: | ||
| שורה 43: | שורה 49: | ||
אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים. | אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים. | ||
===סמ"ג וסמ"ק=== | === סמ"ג וסמ"ק === | ||
מובא '''בבי"ו''' (צ"ה, א) בשמם הסכמה לדעת '''הרא"ש''' לגבי בישול וצליה (היינו בישול מותר וצלייה אסור) אך דעתם שבדין המקורי של הגמ' מותר אף אם שני הצדדים חמים, כלומר גם אם הדגים והקערה חמים עדין מותר לאכול את הדגים עם חלב. | מובא '''בבי"ו''' (צ"ה, א) בשמם הסכמה לדעת '''הרא"ש''' לגבי בישול וצליה (היינו בישול מותר וצלייה אסור) אך דעתם שבדין המקורי של הגמ' מותר אף אם שני הצדדים חמים, כלומר גם אם הדגים והקערה חמים עדין מותר לאכול את הדגים עם חלב. | ||
== שיטת הרשב"א ודעימיה == | == שיטת הרשב"א ודעימיה == | ||
אין מעבר טעמים בנ"ט בר נ"ט ולכן אין חילוק בין עלו בקערה, התבשלו או נצלו- הכל מותר. כ"כ '''הרשב"א, הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, הגהות אושרי, ר"י, ר"ת, | |||
אין מעבר טעמים בנ"ט בר נ"ט ולכן אין חילוק בין עלו בקערה, התבשלו או נצלו- הכל מותר. כ"כ '''הרשב"א, הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, הגהות אושרי, ר"י, ר"ת, ורש"י''' (לפי הסבר הבית יוסף). | |||
=== דעת הרמב"ם === | === דעת הרמב"ם === | ||
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב' דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב. | '''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב' דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב. | ||
| שורה 57: | שורה 66: | ||
== שיטת רבינו ירוחם == | == שיטת רבינו ירוחם == | ||
תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח (לא עם התבשיל). uאם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה. | תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח (לא עם התבשיל). uאם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה. | ||
אם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. | אם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. ובדגים שעלו בקערה צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | ||
ובדגים שעלו בקערה צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | |||
כלומר '''רבינו ירוחם''' הפקיע את דין נ"ט בר נ"ט מעיקרו שכן כל דין נ"ט בר נ"ט הוא שהנ"ט השני כבר לא מעביר טעם ומותר לאוכלו עם בשר/חלב אך אם הוא מצריך לקלוף כדי קליפה מוכח שעבר טעם לנ"ט השני, וכך תמה עליו הבית יוסף (צה, א). | כלומר '''רבינו ירוחם''' הפקיע את דין נ"ט בר נ"ט מעיקרו שכן כל דין נ"ט בר נ"ט הוא שהנ"ט השני כבר לא מעביר טעם ומותר לאוכלו עם בשר/חלב אך אם הוא מצריך לקלוף כדי קליפה מוכח שעבר טעם לנ"ט השני, וכך תמה עליו הבית יוסף (צה, א). | ||
== הפסיקה להלכה == | == הפסיקה להלכה == | ||
'''השו"ע''' פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בסיר בשרי הנקי מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בסיר, הסיר בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה). | '''השו"ע''' פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בסיר בשרי הנקי מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בסיר, הסיר בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה). | ||
| שורה 71: | שורה 81: | ||
ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה. | ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה. | ||
[[Category:תערובות]] | |||
[[ | |||
עריכות