4
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 54: | שורה 54: | ||
מקרים 1-9 וכן חלק מ-10 עוסקים באיסורי דאו', לעומתם חלק מ-10, וכן 11 ו-12 באיסורי דרבנן. | מקרים 1-9 וכן חלק מ-10 עוסקים באיסורי דאו', לעומתם חלק מ-10, וכן 11 ו-12 באיסורי דרבנן. | ||
1. לצורך יישוב ארץ ישראל: | 1. לצורך יישוב ארץ ישראל: | ||
הגמרא בגיטין (ח:): והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים. למאי הילכתא? אמר רב ששת לומר שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת. בשבת ס''ד?? כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה, ה''נ אומר לעובד כוכבים ועושה. ואע''ג דאמירה לעובד כוכבים שבות משום ישוב א''י לא גזור רבנן. | הגמרא בגיטין (ח:): והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים. למאי הילכתא? אמר רב ששת לומר שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת. בשבת ס''ד?? כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה, ה''נ אומר לעובד כוכבים ועושה. ואע''ג דאמירה לעובד כוכבים שבות משום ישוב א''י לא גזור רבנן. | ||
וכ"פ השו"ע | וכ"פ '''השו"ע''' (סימן שו סעיף יא): מותר לקנות בית בארץ ישראל מן האינו יהודי בשבת וחותם ומעלה בערכאות. הגה: שלהם בכתב שלהם דאינו אסור רק מדרבנן ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו (אור זרוע): | ||
א"כ השו"ע מתיר לומר לגוי לחתום למרות שזו אמירה לגוי לעשות איסור דאו', ורמ"א מתיר רק משום ד[לדעתו] כתב של גוים איסורו מדרבנן בלבד, וא"כ הווי שבות דשבות במקום מצווה דשרי (כדלקמן), אך במשנ"ב ובאוה"ל שם דחה דבריו, דדעת האור זרוע יחידאה הוא ואין לו מקור בגמרא, והעלה דכתב של גוים אסור אף הוא | א"כ השו"ע מתיר לומר לגוי לחתום למרות שזו אמירה לגוי לעשות איסור דאו', ורמ"א מתיר רק משום ד[לדעתו] כתב של גוים איסורו מדרבנן בלבד, וא"כ הווי שבות דשבות במקום מצווה דשרי (כדלקמן), אך '''במשנ"ב ובאוה"ל''' שם דחה דבריו, דדעת האור זרוע יחידאה הוא ואין לו מקור בגמרא, והעלה דכתב של גוים אסור אף הוא מדאורייתא, אלא מותר לומר לגוי אפילו במלאכה דאורייתא לצורך יישוב ארץ ישראל. | ||
2. מפני צער בעלי חיים: | 2. מפני צער בעלי חיים: | ||
בשבת | '''בשבת''' (קלח:) מבואר שבמקום צער בעלי חיים מותר לבטל כלי מהיכנו, וכתב '''הרא"ש''' (שם סי' ג) ועוד שבמקום צעב"ח מותרת גם אמירה לגוי, ולכן אם הפרה מצטערת מהחלב שבדדיה מותר לומר לגוי לחלוב אותה. | ||
וכ"פ בשו"ע | |||
ומ"ש השו"ע בהמשך: 'והחלב אסור בו ביום', אין זה מטעם הנאה ממלאכת גוי, אלא כמו שכתב המשנ"ב (ס"ק עב) שהטעם הוא מדין משקים שזבו שאסור להנות מהם בשבת שחיישינן שמא יסחט, כמבואר בסי' שכ ס"א. | וכ"פ '''בשו"ע''' (סימן שה סעיף כ): מותר לומר לאינו יהודי לחלוב בהמתו בשבת משום צער בעלי חיים, שהחלב מצערה. וכ"כ '''המשנ"ב''' (שם ס"ק ע) לעניין בהמה שנפלה לאמת המים. | ||
ומ"ש השו"ע בהמשך: 'והחלב אסור בו ביום', אין זה מטעם הנאה ממלאכת גוי, אלא כמו שכתב '''המשנ"ב''' (ס"ק עב) שהטעם הוא מדין משקים שזבו שאסור להנות מהם בשבת שחיישינן שמא יסחט, כמבואר בסי' שכ ס"א. | |||
3. לצורך חולה שאין בו סכנה: | 3. לצורך חולה שאין בו סכנה: | ||
ארבעה סוגים של חולה שאב"ס: | ארבעה סוגים של חולה שאב"ס: | ||