10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←הראב"ד) |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
'''בעל המאור''' (ה א) באמת חלק על הרי"ף וכתב שראב"צ ור"א איש ברתותא אינם באותה שיטה, אלא חלוקים הם. שראא"ב אינו סובר כלל ביעור בזמנו, כפי שסובר ראב"צ בחולין. וסובר בעל המאור, שלא קיי"ל כר' אלעזר איש ברתותא אלא לענין סוף זמן אכילה, אך לענין ביעור מלפני השבת אין הלכה כמותו. ולכן פסק להלכה כחכמים שמבערים הכל בזמנן, כלומר ביום י"ד אף שחל בשבת. | '''בעל המאור''' (ה א) באמת חלק על הרי"ף וכתב שראב"צ ור"א איש ברתותא אינם באותה שיטה, אלא חלוקים הם. שראא"ב אינו סובר כלל ביעור בזמנו, כפי שסובר ראב"צ בחולין. וסובר בעל המאור, שלא קיי"ל כר' אלעזר איש ברתותא אלא לענין סוף זמן אכילה, אך לענין ביעור מלפני השבת אין הלכה כמותו. ולכן פסק להלכה כחכמים שמבערים הכל בזמנן, כלומר ביום י"ד אף שחל בשבת. | ||
==== הראב"ד ==== | ==== הראב"ד וסיעתו ==== | ||
הראב"ד כתב ליישב שיטת הרי"ף מהשגת בעל המאור, שר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא לא דיבר כלל על חולין אלא רק על תרומה, ואותה צריך לבער לפני השבת ולשייר מזון שתי סעודות, שזו גם דעתו של ר' אלעזר בר' צדוק, שאף שאמר לבער תרומה מלפני השבת, כוונתו מלבד השיור שמשייר לשבת. נמצא ששווים הם לענין תרומה. וגם לענין חולין שראא"ב לא גילה דעתו להדיא, אבל סובר הוא שמבערין אותן בזמנן כדעת ראב"צ, שדין החולין כדין ב' הסעודות המצומצות של תרומה, שחולין כיון שאוכליו מרובין, אין מניעה להשאירו לשבת. | הראב"ד כתב ליישב שיטת הרי"ף מהשגת בעל המאור, שר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא לא דיבר כלל על חולין אלא רק על תרומה, ואותה צריך לבער לפני השבת ולשייר מזון שתי סעודות, שזו גם דעתו של ר' אלעזר בר' צדוק, שאף שאמר לבער תרומה מלפני השבת, כוונתו מלבד השיור שמשייר לשבת. נמצא ששווים הם לענין תרומה. וגם לענין חולין שראא"ב לא גילה דעתו להדיא, אבל סובר הוא שמבערין אותן בזמנן כדעת ראב"צ, שדין החולין כדין ב' הסעודות המצומצות של תרומה, שחולין כיון שאוכליו מרובין, אין מניעה להשאירו לשבת. | ||
גם ה'''ר"ן''' עצמו כתב כדברי הראב"ד, שאין מחלוקת בין ראא"ב לראב"צ שדברי ראב"צ מתייחסים רק לתרומה ולא לחולין, ואף שכתב 'מבערין את הכל' הכוונה לתרומה ולא לחולין, ואף ראב"צ סובר כן שיש לבער מלפני השבת, ומה שלא כתב שיש לשייר שתי סעודות, לפי שהוא לא עסק בעניין השיור, אבל ודאי סובר הוא כן. ולענין חולין קיימא לן כראב"צ שיש לבער בזמנו, שכן היא גם דעת רבנן, וגם ראא"ב לא חולק בזה. | |||
=== שיטת הבית יוסף === | |||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. | ||
<BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ בזמנו הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | <BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ בזמנו הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | ||