10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
<BR/>רש"י לא התייחס לשיטת חכמים, אבל לכאורה מדבריו יוצא שלדעת חכמים אינו צריך לבער כלום מלפני השבת, לא תרומה ולא חולין, אלא מבער הכל כמו בכל שנה בי"ד. | <BR/>רש"י לא התייחס לשיטת חכמים, אבל לכאורה מדבריו יוצא שלדעת חכמים אינו צריך לבער כלום מלפני השבת, לא תרומה ולא חולין, אלא מבער הכל כמו בכל שנה בי"ד. | ||
=== | === רי"ף ונושאי כליו === | ||
ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע, ופסק כמותו להלכה, כלומר שמבערין את הכל מלפני השבת, ורק משיירין מזון שתי סעודות מהתרומות הטהורות. ובהמשך הביא (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה, וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. | ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע, ופסק כמותו להלכה, כלומר שמבערין את הכל מלפני השבת, ורק משיירין מזון שתי סעודות מהתרומות הטהורות. ובהמשך הביא (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה, וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. | ||
<BR/>המפרשים עמלו כדי להבין כוונתו, שהרי לכאורה ר' אלעזר איש ברתותא ור' אלעזר בר' צדוק אמרו דברים שונים. | <BR/>המפרשים עמלו כדי להבין כוונתו, שהרי לכאורה ר' אלעזר איש ברתותא ור' אלעזר בר' צדוק אמרו דברים שונים. לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לבער את הכל מלפני השבת, ולכאורה משמע שגם את החולין, ואילו לראב"צ בזמנו, כלומר בשבת. וגם לענין תרומה, לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לשייר שתי סעודות, ואילו ראב"צ לא הזכיר שיור כלל ומשמע שיש לבער את הכל מלפני השבת. כן הקשה ה'''ר"ן''' (ד"ה ומיהו) בשם '''רבנו אפרים'''. | ||
==== בעל המאור ==== | |||
'''בעל המאור''' (ה א) באמת חלק על הרי"ף וכתב שראב"צ ור"א איש ברתותא אינם באותה שיטה, אלא חלוקים הם. שראא"ב אינו סובר כלל ביעור בזמנו, כפי שסובר ראב"צ בחולין. וסובר בעל המאור, שלא קיי"ל כר' אלעזר איש ברתותא אלא לענין סוף זמן אכילה, אך לענין ביעור מלפני השבת אין הלכה כמותו. ולכן פסק להלכה כחכמים שמבערים הכל בזמנן, כלומר ביום י"ד אף שחל בשבת. | |||
==== הראב"ד ==== | |||
וה'''ר"ן''' עצמו כתב לבאר דברי הרי"ף שבאמת אין מחלוקת בין ראא"ב לראב"צ שדברי ראב"צ מתייחסים רק לתרומה ולא לחולין, וגם מש"כ 'מבערין את הכל' הכוונה לתרומה ולא לחולין, ואף ראב"צ סובר כן שיש לבער מלפני השבת, ומה שלא כתב שיש לשייר שתי סעודות, לפי שהוא לא עסק בעניין השיור, אבל ודאי סובר הוא כן. ולענין חולין קיימא לן כראב"צ שיש לבער בזמנו, שכן היא גם דעת רבנן, וגם ראא"ב לא חולק בזה. | וה'''ר"ן''' עצמו כתב לבאר דברי הרי"ף שבאמת אין מחלוקת בין ראא"ב לראב"צ שדברי ראב"צ מתייחסים רק לתרומה ולא לחולין, וגם מש"כ 'מבערין את הכל' הכוונה לתרומה ולא לחולין, ואף ראב"צ סובר כן שיש לבער מלפני השבת, ומה שלא כתב שיש לשייר שתי סעודות, לפי שהוא לא עסק בעניין השיור, אבל ודאי סובר הוא כן. ולענין חולין קיימא לן כראב"צ שיש לבער בזמנו, שכן היא גם דעת רבנן, וגם ראא"ב לא חולק בזה. | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. | ||
<BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ בזמנו הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | <BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ בזמנו הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | ||