10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית בכורות"
←מקור המנהג
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | <BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | ||
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, | בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ופירש ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, משום שרבי היה בכור. לעומת זאת דעת ר' תנחומא היא שרבי לא אכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב. | ||
<BR/>עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור. | |||
=== הראשונים === | |||
חלק מהראשונים הזכירו מנהג זה להלכה. כן כתב ה'''רא"ש''' (פסחים י יט) שמהירושלמי יש סעד למה שנהגו הבכורות לצום בערב פסח, וכן ממסכת סופרים הנ"ל. | |||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (פסחים נ א) הביא את שתי הדעות בירושלמי, והכריע שהמנהג שהבכורות מתענים בערב פסח הוא שריר וקיים. | |||
<BR/>הרמב"ן ב'''מלחמת השם''' (פסחים טו ב) הביא שתי הדעות מהירושלמי, אך נראה שלא הכריע ביניהן. | |||
<RB/>ב'''מרדכי''' (פסחים תריא) כתב שעכשיו נהגו שהבכורות מתענין בערב פסח, אף שבירושלמי אינו מוכרח שזה היה טעמו של רבי. | |||
== טעם המנהג == | == טעם המנהג == | ||