הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"

→ העריכה הקודמת

ברכת ראיית חכמים (עריכה)

גרסה מ־21:45, 13 במאי 2025

נוספו 4,055 בתים , 13 מאי

←‏בחכמי אומות העולם: הוספה להערה

Sije

501

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == המקור בגמרא ==
-ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}}{{הערה|שם=ויניציה|לגירסא הבלתי מצונזרת ב{{היברובוקס|20486|120|ש"ס וינציאה, ר"פ|סוגריים=לא}}.}} הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".
+ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}}{{הערה|שם=ויניציה|לגירסא הבלתי מצונזרת ב{{היברובוקס|20486|120|ש"ס וינציאה, ר"פ|סוגריים=לא}}, וכן הוא ב{{היברובוקס|6158|86|'''בית נתן'''|סוגריים=לא}}.}} הובאה ברייתא האומרת שהרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו", והרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם".
 == מי נקרא חכם לעניין זה ==
 === בחכמי ישראל ===
 ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}} כתב שמברכים ברכה זאת על מי שהוא מופלג בתורה.
+וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|118|רכד ה}} כתב דדווקא לענין [[ברכת חכם הרזים]] צריכים שיהיה מופלג, אבל לענין ברכה זו אין צריכים מופלגים.
 ב'''ערוך השולחן''' {{היברובוקס|7705|413|רכד ו}} כתב שכמה שיעור גדלו בתורה לא נתבאר.
 === בחכמי אומות העולם ===
-ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם{{הערה|כך העתיק ב'''דברי חמודות''' {{היברובוקס|14308|207|ט כח}}, וכן הוא ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. ובבית יוסף שלפנינו: '''בדת'''.}} שאין מברכין עליהם.
+ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם{{הערה|כך העתיק ב'''דברי חמודות''' {{היברובוקס|14308|207|ט כח}}, וכן הוא ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. ובבית יוסף שלפנינו: '''בדת''' (ובחלק מהדפוסים {{היברובוקס|14265|381|למשל כאן}}: '''בד"ת'''). וראו עוד ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|118|רכד ו}} שאם הם חכמים בשאר חכמות ואינם חכמים בד"ת, מברכים עליהם.}} שאין מברכין עליהם.
-ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} הוסיף שחכמים בחכמת העולם "כגון בשבע חכמות". וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|41251|90|אשל אברהם ה}} כתב "דוקא" בשבע חכמות.
+ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} הוסיף שחכמים בחכמת העולם "כגון בשבע חכמות"{{הערה|נמנו ב'''פירוש רבינו בחיי''' על אבות {{היברובוקס|9712|81|ג ד"ה גיאמטריאות}}. וראו '''שם הגדולים''' {{היברובוקס|67721|256|מערכת ספרים, יער הלבנון}} ו'''יערות דבש''' {{היברובוקס|32683|290|ב ז [הספד בתאריך ח"י אב תק"ט]}}.}}. וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|41251|90|אשל אברהם ה}} כתב "דוקא" בשבע חכמות.
 ב'''ערוך השולחן''' {{היברובוקס|7705|413|רכד ו}} כתב שכמה שיעור גדלו בשארי חכמות לא נתבאר.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 == נוסח הברכה ופירושה ==
 === שם ומלכות ===
-ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}, העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.
+ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. ואכן ה'''ראב"ד''' ({{היברובוקס|14308|553|השגות על בעל המאור, ברכות מד. בדפי הרי"ף|סוגריים=לא}}, וכמו שמפרש דבריו ב'''פרישה''' {{טור|אורח חיים|ריח|ריח ד|בכותרת=כן}}) סובר שאין מברכים אותם בשם ומלכות {{קטן|(אלא שמסיים הראב"ד שמכל מקום אם אמר הזכרה ומלכות לא הפסיד)}}. אבל ה'''תוספות''' ({{גמרא|ברכות|נד|א|ברכות נד. ד"ה הרואה|בכותרת=כן}}, גבי [[ברכת הנסים]]) כתבו "דכל הני ברכות צריכות להזכרת שם ומלכות". וכן כתב '''רבינו יונה''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף, ד"ה אמרי ליה}} ש"כל הברכות הנזכרות בפרקין" הם בשם ומלכות. וכן ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}, העתיקו ברכת ראיית חכמים בשם ומלכות. עם זאת, ראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות.
 === בחכמי ישראל ===
 *כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|א|ברכות נח.}} היא "שחלק מחכמתו ליראיו". וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}},  ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''ספר האשכול''' {{היברובוקס|31466|72|כג}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}.
 *ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|נח|ב|ברכות נח:}} הגירסא: "'''אשר חלק''' מחכמתו ליראיו".
-*ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, וב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, הגירסא: "'''שנתן''' מחכמתו ליראיו".
+*ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, ב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, וב'''צדה לדרך''' {{היברובוקס|11612|108|א ג כט}}, הגירסא: "'''שנתן''' מחכמתו ליראיו".
 *ב'''סמ"ג''' {{היברובוקס|21359|107|עשין כז}} הגירסא: "'''אשר נתן''' מחכמתו ליראיו".
 === בחכמי אומות העולם ===
 *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''.  וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''ספר האשכול''' {{היברובוקס|31466|72|כג}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, ב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, ב{{היברובוקס|67791|212|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}.
-*בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''".
+*בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". וכתב ב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}} שנשתנה מחמת הצנזורה.
-*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". וכן הוא ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}} וב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}}{{הערה|ושם: "'''שחילק'''".}} בשם נוסח הכ"י.
+*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". וכן הוא ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}}{{הערה|ברבינו ירוחם מהדורת "יאיר נתיב" (ירושלים תשע"ו) ב[[ברכת ראיית מלכים|מלכי אומות העולם]] הגיהו (ע"פ כת"י) "[שנתן]", אבל כאן ב'''חכמי''' אומות העולם הדפיסו '''שחלק''' ולא הגיהו כלום, רק ציינו שלפנינו בגמ' שנתן, ושכ"ה ברי"ף וברא"ש. ומשמע שכאן גם בכת"י הגירסא שחלק.}}, ב'''צדה לדרך''' {{היברובוקס|11612|108|א ג כט}}, וב{{היברובוקס|38512|405|'''דקדוקי סופרים'''|סוגריים=לא}}{{הערה|ושם: "'''שחילק'''".}} בשם נוסח הכ"י.
-*ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' {{היברובוקס|14308|217|ט ח}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו ל'''בריותיו'''".
+*ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' {{היברובוקס|14308|217|ט ח}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו ל'''בריותיו'''". (ומגיה בעל {{היברובוקס|14308|287|'''מלא הרועים'''|סוגריים=לא}} שצ"ל "שנתן").
 *ב'''סמ"ג''' {{היברובוקס|21359|107|עשין כז}} וב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} הגירסא: "'''אשר נתן''' מחכמתו לבשר ודם".
@@ שורה 58: / שורה 59: @@
 == להלכה ==
-ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''סמ"ג''' {{היברובוקס|21359|107|עשין כז}}, ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, ב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}.
+ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''סמ"ג''' {{היברובוקס|21359|107|עשין כז}}, ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''ספר האשכול''' {{היברובוקס|31466|72|כג}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''רבינו ירוחם''' {{היברובוקס|15242|215|יג ב}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב'''אורחות חיים''' {{היברובוקס|23994|248|ברכות מט}}, ב'''כל בו''' {{היברובוקס|15217|297|פז}}, ב{{היברובוקס|67791|211|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}}, וב'''קיצור שולחן ערוך''' {{היברובוקס|9214|160|ס ט}}.
 === האם נהגו כן בזמן הזה למעשה ===
-בספר '''חסד לאלפים''' {{היברובוקס|7849|414|יב}} כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק ב'''בן איש חי''' {{היברובוקס|14054|203|עקב יג}} לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. וב'''כף החיים''' {{היברובוקס|9087|330|יט}} כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה.
+בספר '''חסד לאלפים''' {{היברובוקס|7849|414|יב}} כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה{{הערה|ראו לדוגמא ב'''רמ"א''' {{היברובוקס|9147|132|יורה דעה רמג ז}}.}}, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק ב'''בן איש חי''' {{היברובוקס|14054|203|עקב יג}} לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. וב'''כף החיים''' {{היברובוקס|9087|330|יט}} כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה.
 ב'''ערוך השולחן''' {{היברובוקס|7705|413|ו}} כתב שעתה נמנעים מברכות אלו.
-מצד שני, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}} כתב שאף על גב שבזמן הזה אין לנו דין תלמיד חכם, מכל מקום לעניין זה, אף בזמן הזה, מברכים ברכה זאת על מי שהוא מופלג בתורה. ומוכיח כן מהטור {{קטן|(שעל [[ברכת חכם הרזים]] כתב שאין לנו מי שראוי לזה בזמן הזה, ובברכת שחלק מחכמתו לא כתב כן, ומוכח שברכת שחלק מחכמתו שייך אף בזמן הזה)}} ומהשולחן ערוך {{קטן|(שכתב ברכה זאת [אף על פי שהשמיט ברכת חכם הרזים])}}. וכן כתב ב'''מנחת אלעזר''' {{היברובוקס|14916|7|ה ז; להשואל ששאל מדוע לא נהגו כן}} שכן ראה "מרבני קשישאי" שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות.
+מצד שני, ב'''חיי אדם''' {{היברובוקס|49395|121|סג ח}} כתב שאף על גב שבזמן הזה אין לנו דין תלמיד חכם, מכל מקום לעניין זה, אף בזמן הזה, מברכים ברכה זאת על מי שהוא מופלג בתורה. ומוכיח כן מהטור {{קטן|(שעל [[ברכת חכם הרזים]] כתב שאין לנו מי שראוי לזה בזמן הזה, ובברכת שחלק מחכמתו לא כתב כן, ומוכח שברכת שחלק מחכמתו שייך אף בזמן הזה)}} ומהשולחן ערוך {{קטן|(שכתב ברכה זאת [אף על פי שהשמיט ברכת חכם הרזים])}}. וכן כתב ב'''מנחת אלעזר''' {{היברובוקס|14916|7|ה ז; לשואלו ששאל מדוע לא נהגו כן}} שכן ראה "מרבני קשישאי" שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות.
+== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
+* [https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=468 שאלה: האם גם בזמנינו, כאשר רואים חכם גדול בתורה, יש לברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו, והאם יש לברך ברכה זו בשם ומלכות?] באתר הלכה יומית
+* [https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95 ברכת שחלק מחכמתו ליראיו], באתר המכלול
+* [https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%95%D7%93%D7%9D ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם], באתר המכלול
+* [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%9A/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95 ברכת שחלק מחכמתו ליראיו], באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
 == הערות שוליים ==

הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"

ברכת ראיית חכמים (עריכה)

גרסה מ־21:45, 13 במאי 2025

תפריט ניווט

חיפוש