87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/> | בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/> | ||
ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה. | ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה. | ||
====שיטת הרמ"ה==== | ====שיטת הרמ"ה==== | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
====שיטת רבנו תם==== | ====שיטת רבנו תם==== | ||
אף '''רבנו תם''' סובר שרק ברכה ארוכה בעלת חתימה יכולה לסמוך, אך בשונה מהראשונים דלעיל שסברו כך מעיקר הדין, לדעתו זוהי הגבלה חיצונית, ואילו מעיקר הדין היה ניתן לסמוך גם לברכה קצרה. כך כתבו '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (פסחים קד ב ד"ה חוץ)]: "ורבנו תם אומר [...] וב'אשר יצר את האדם [בצלמו]' צריך לפתוח בברוך, '''שאם לא היה פותח היה נראה הכל ברכה אחת'''", וכך כתבו גם '''תוס'''' בכתובות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ח א ד"ה שהכל)]. כלומר, אילו ברכה שלאחר ברכה קצרה לא תפתח בברוך - הן תיראינה כברכה אחת, שכן לזו אין חתימה ולזו אין פתיחה ונמצא שאין שום מטבע 'ברוך' המפריד ביניהן, ולפיכך ברכות כאלו פותחות בברוך אע"פ שמעיקר הדין אין צורך בזה. הבנה זו מביאה את רבנו תם (בתוס' פסחים שם) לקבוע שבמקום שבו אנו רואים שכלל זה לכאורה אינו מתקיים, וישנה ברכה ללא פתיחה הסמוכה לברכה ללא חתימה (כמו ברכת 'והערב נא') - אכן אין אלו שתי ברכות, אלא ברכה אחת ארוכה בעלת פתיחה וחתימה. | אף '''רבנו תם''' סובר שרק ברכה ארוכה בעלת חתימה יכולה לסמוך, אך בשונה מהראשונים דלעיל שסברו כך מעיקר הדין, לדעתו זוהי הגבלה חיצונית, ואילו מעיקר הדין היה ניתן לסמוך גם לברכה קצרה. כך כתבו '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (פסחים קד ב ד"ה חוץ)]: "ורבנו תם אומר [...] וב'אשר יצר את האדם [בצלמו]' צריך לפתוח בברוך, '''שאם לא היה פותח היה נראה הכל ברכה אחת'''", וכך כתבו גם '''תוס'''' בכתובות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ח א ד"ה שהכל)]. כלומר, אילו ברכה שלאחר ברכה קצרה לא תפתח בברוך - הן תיראינה כברכה אחת, שכן לזו אין חתימה ולזו אין פתיחה ונמצא שאין שום מטבע 'ברוך' המפריד ביניהן, ולפיכך ברכות כאלו פותחות בברוך אע"פ שמעיקר הדין אין צורך בזה. הבנה זו מביאה את רבנו תם (בתוס' פסחים שם) לקבוע שבמקום שבו אנו רואים שכלל זה לכאורה אינו מתקיים, וישנה ברכה ללא פתיחה הסמוכה לברכה ללא חתימה (כמו ברכת 'והערב נא') - אכן אין אלו שתי ברכות, אלא ברכה אחת ארוכה בעלת פתיחה וחתימה. | ||
===הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה=== | ===הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה=== | ||