554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (הגהה) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | ||
ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע | ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|'''מזרחי''' ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|'''נחלת יעקב''' שם}}. | ||
===הגדרת המצווה=== | ===הגדרת המצווה=== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | ||
המצווה היא | המצווה היא אחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום, נוסף למצוות הזכירה: מצוות לא תעשה; שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ומצות עשה; למחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | ||
איזכור המצווה ב'''משנה''' הוא, שיש לקרוא בשבת השנייה באדר את פרשת זכור {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. ה'''גמרא''' שם דנה בזמן הקריאה (ראה להלן). | איזכור המצווה ב'''משנה''' הוא, שיש לקרוא בשבת השנייה באדר את פרשת זכור {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב ב'''תוספתא''' {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. ה'''גמרא''' שם דנה בזמן הקריאה (ראה להלן). | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
במסכת מגילה, מביאה ה'''גמרא''' את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | במסכת מגילה, מביאה ה'''גמרא''' את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | ||
על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. יש דחו זאת ('''שו"ת "משנה הלכות"''' חלק ז פא), שהרי ישראל אמרו שירה כשטבעו המצרים. ותירצו, שלדעת חלק מהראשונים זה מצווה | על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. יש דחו זאת ('''שו"ת "משנה הלכות"''' חלק ז פא), שהרי ישראל אמרו שירה כשטבעו המצרים. ותירצו, שלדעת חלק מהראשונים זה מצווה תמידית, לכן אין מברכים על המצווה. | ||
====חובת ציבור או חובת יחיד==== | ====חובת ציבור או חובת יחיד==== | ||
מדברי ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ) מבין בפשטות ה'''תרוה"ד''' (קח), שחובת המצווה הוא לשמוע בציבור. ה'''רס"ג''' מונה אף הוא את המצווה במצוות המוטלות על הציבור ([https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he ספר המצוות לרס"ג פרשה סא]). | מדברי ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ) מבין בפשטות ה'''תרוה"ד''' (קח), שחובת המצווה הוא לשמוע בציבור. ה'''רס"ג''' מונה אף הוא את המצווה במצוות המוטלות על הציבור ([https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he ספר המצוות לרס"ג פרשה סא]). | ||
וכן נראה, שמכיוון שמצוות מחיית עמלק היא מצווה שמוטלת על הרבים, כפי שכתבו ה'''רמב"ם''' ('''ספר המצוות''' סוף העשין) וה'''יראים''' (רצט), הרי נראה שכל מצוות הקשורות לעמלק, הם מצוות של חובת ציבור, כמו עמלק שנלחם בכללות עם ישראל. ובמיוחד שיש דעות | וכן נראה, שמכיוון שמצוות מחיית עמלק היא מצווה שמוטלת על הרבים, כפי שכתבו ה'''רמב"ם''' ('''ספר המצוות''' סוף העשין) וה'''יראים''' (רצט), הרי נראה שכל מצוות הקשורות לעמלק, הם מצוות של חובת ציבור, כמו עמלק שנלחם בכללות עם ישראל. ובמיוחד שיש דעות הקושרות באופן ממשי את מצוות הזכירה למצוות המחייה, שע"י מצוות הזכירה נעורר הנפשות להילחם בעמלק {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות עשה קפט}} {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|חינוך מצווה תרג}} א"כ נראה שזו מצוות חובת ציבור. באופן כזה מסביר ה'''קרן אורה''' (ברכות ג א). | ||
מנגד יש לומר, שהרי עניין זכירה הוא ענין אישי ופרטי, א"כ הרי שזו מצווה פרטית המוטלת על היחיד, ובפרט לדעות האומרות שמצווה זו אין לה קשר למצוות המחייה, אלא היא בפנ"ע לגמרי. | מנגד יש לומר, שהרי עניין זכירה הוא ענין אישי ופרטי, א"כ הרי שזו מצווה פרטית המוטלת על היחיד, ובפרט לדעות האומרות שמצווה זו אין לה קשר למצוות המחייה, אלא היא בפנ"ע לגמרי. | ||
ה'''חינוך''' כותב {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרד|חינוך מצווה תרד}} שמצוות המחייה היא גם מצווה | ה'''חינוך''' כותב {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרד|חינוך מצווה תרד}} שמצוות המחייה היא גם מצווה המוטלת על הציבור, אך גם יש בה חובה על כל אחד. מכיוון שלפי החינוך יש קשר הדוק בין מצוות הזכירה למצוות המחייה, נראה שקו זה קיים גם במצוות הזכירה. ב'''מקראי קודש''' כתב (פורים ז), שמצווה זו חלה על כל יחיד ויחיד. | ||
===במנין המצוות=== | ===במנין המצוות=== | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
*ה'''רס"ג''', לא מונה במצוות התלויות על היחיד את מצוות זכור, אך במצוות התליות על הציבור כתב את מצוות מחיית עמלק. וביאר '''ר"י פערלא''' שלדעתו מצוות זכירת עמלק היא חלק ממצות מחיית עמלק [https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he (פרשה סא)]. | *ה'''רס"ג''', לא מונה במצוות התלויות על היחיד את מצוות זכור, אך במצוות התליות על הציבור כתב את מצוות מחיית עמלק. וביאר '''ר"י פערלא''' שלדעתו מצוות זכירת עמלק היא חלק ממצות מחיית עמלק [https://www.sefaria.org.il/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag%2C_Communal_Laws.61?lang=he (פרשה סא)]. | ||
* ה'''בה"ג''' וה'''יראים''' לא מנו אף הם את המצווה. וביארו אחרונים שלדעתם, מצוות זכירת מעשה עמלק אינה מצווה בפני עצמה, כיוון שהיא טפלה ושייכת למצווה של מחיית עמלק {{הערה|הערות '''רא"ש טרויב''' ל'''הלכות גדולות''' דף ח א אות ב}}. | *ה'''בה"ג''' וה'''יראים''' לא מנו אף הם את המצווה. וביארו אחרונים שלדעתם, מצוות זכירת מעשה עמלק אינה מצווה בפני עצמה, כיוון שהיא טפלה ושייכת למצווה של מחיית עמלק {{הערה|הערות '''רא"ש טרויב''' ל'''הלכות גדולות''' דף ח א אות ב}}. | ||
====מצווה בפני עצמה==== | ====מצווה בפני עצמה==== | ||
רובם של מוני המצוות סוברים שזכירת עמלק היא מצווה בפני עצמה | רובם של מוני המצוות סוברים שזכירת עמלק היא מצווה בפני עצמה; | ||
*ב'''ספר המצוות לרמב"ם''', מתוארת המצווה בפני עצמה; "לזכור מה שעשה עמלק" {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|עשה קפט}}. | *ב'''ספר המצוות לרמב"ם''', מתוארת המצווה בפני עצמה; "לזכור מה שעשה עמלק" {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|עשה קפט}}. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
'''חז"ל''' מוסיפים בגדר המצווה, שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | '''חז"ל''' מוסיפים בגדר המצווה, שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | ||
כך מובא ב'''ספרא''' ([https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he'''בחוקותי''' א ג]): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח {{הערה|כך מסביר גם ה'''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז}}. | כך מובא ב'''ספרא''' ([https://www.sefaria.org.il/Sifra%2C_Bechukotai%2C_Section_1.3?ven=Sifra_by_Rabbi_Shraga_Silverstein&vhe=Venice_1545&lang=he '''בחוקותי''' א ג]): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח {{הערה|כך מסביר גם ה'''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז}}. | ||
בנוסף לומדים שם ב'''ספרא''' גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | בנוסף לומדים שם ב'''ספרא''' גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
===זכירה מתוך ספר=== | ===זכירה מתוך ספר=== | ||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה מקור | ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה מקור למשנה שכותבת "קראה על פה לא יצא", מזה שלומדים גזירה שווה מזכירת עמלק; במגילה כתוב והימים האלה נזכרים כו', ובזכירת עמלק כתוב, כתוב זאת זיכרון בספר. הגמרא שואלת שאולי הכוונה לעיון ולא לקריאה, ומתרצת שלומדים מזכירת עמלק שזכור זה דווקא בפה. ונראה ממהלך הגמרא, שבנוסף לחיוב של קריאה בפה, יש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתב ב'''ספר האשכול''' שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן כתב ה'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק יד) שכך הוא פשט הגמרא. | ||
ה'''פנ"י''' (מגילה יח א) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. | ה'''פנ"י''' (מגילה יח א) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | ||
==== זכירה מספר תורה דווקא==== | ====זכירה מספר תורה דווקא==== | ||
ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. לכן נוהגים לקרוא בספר תורה הכי מהודר. ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. ה'''משנ"ב''' פוסק שיש לקרוא מספר תורה כשר (תרפה ס"ק יד). יש שפסקו שמי שאין לו ספר תורה, יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. לכן נוהגים לקרוא בספר תורה הכי מהודר. ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. ה'''משנ"ב''' פוסק שיש לקרוא מספר תורה כשר (תרפה ס"ק יד). יש שפסקו שמי שאין לו ספר תורה, יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
====דווקא פרשת זכור==== | ====דווקא פרשת זכור==== | ||
*לפי דברי ה'''תוספות''' (ברכות יג א), ה'''תוס' הרא"ש''' (שם), ה'''רא"ש''' (שם ז כ), ה'''רשב"א''' (שם יג א), ה'''תוס' ר"י החסיד''' וה'''תוס' שאנץ''' (שם), משמע שיש חיוב מהתורה בקריאת פרשת זכור, ע"מ לצאת ידי חובה, כפי שאומר '''תוס'''': "פרשיות המחויבים לקרות מן התורה כמו פרשת זכור" ומשמע מדבריו שבקריאת פרשה זו מקיימים את מצוות זכור. | *לפי דברי ה'''תוספות''' (ברכות יג א), ה'''תוס' הרא"ש''' (שם), ה'''רא"ש''' (שם ז כ), ה'''רשב"א''' (שם יג א), ה'''תוס' ר"י החסיד''' וה'''תוס' שאנץ''' (שם), משמע שיש חיוב מהתורה בקריאת פרשת זכור, ע"מ לצאת ידי חובה, כפי שאומר '''תוס'''': "פרשיות המחויבים לקרות מן התורה כמו פרשת זכור" ומשמע מדבריו שבקריאת פרשה זו מקיימים את מצוות זכור. | ||
| שורה 117: | שורה 118: | ||
====דרכים אחרים לזכירה==== | ====דרכים אחרים לזכירה==== | ||
*ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}. | *ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}. | ||
| שורה 143: | שורה 145: | ||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|'''לבוש''' תרפה ב. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|'''לבוש''' תרפה ב. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני. להפטרה קוראים "פקדתי" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. נחלקו הפוסקים מהיכן מתחילים את ההפטרה. למנהג הספרדים (הובא ב'''אבודרהם''') מתחילים ב"ויאמר שמואל אל שאול" {{ויקיטקסט|שמואל א א|שמואל א, טז א}}. ולמנהג האשכנזים מתחילים פסוק לאחר מכן : "כה אמר ה' פקדתי" {{ויקיטקסט|שמואל א ב|שמואל א, טו ב}}. | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני. להפטרה קוראים "פקדתי" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. נחלקו הפוסקים מהיכן מתחילים את ההפטרה. למנהג הספרדים (הובא ב'''אבודרהם''') מתחילים ב"ויאמר שמואל אל שאול" {{ויקיטקסט|שמואל א א|שמואל א, טז א}}. ולמנהג האשכנזים מתחילים פסוק לאחר מכן<span> </span>: "כה אמר ה' פקדתי" {{ויקיטקסט|שמואל א ב|שמואל א, טו ב}}. | ||
===חיוב הקריאה=== | ===חיוב הקריאה=== | ||
נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | ||
ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. ה'''רשב"א''' לעומת זאת מסביר (הובא ב'''מחצית השקל''' תרפה), שבאמת ה'''תוס'''' עצמם סוברים שפרשת זכור היא מהתורה, ומה שכתבו זה רק לדעת '''רש"י'''. | ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'<nowiki/>''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. ה'''רשב"א''' לעומת זאת מסביר (הובא ב'''מחצית השקל''' תרפה), שבאמת ה'''תוס'''' עצמם סוברים שפרשת זכור היא מהתורה, ומה שכתבו זה רק לדעת '''רש"י'''. | ||
ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. גם לדעת הרמב"ן (סוף כי תצא), שהחיוב הוא לספר לבניו ולבנותיו את מעשיו של עמלק, הקריאה של פרשת זכור אינה מהתורה. | ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. גם לדעת הרמב"ן (סוף כי תצא), שהחיוב הוא לספר לבניו ולבנותיו את מעשיו של עמלק, הקריאה של פרשת זכור אינה מהתורה. | ||
| שורה 179: | שורה 181: | ||
===דינים בפרשת זכור=== | ===דינים בפרשת זכור=== | ||
====כוונה בקריאה==== | ====כוונה בקריאה==== | ||
| שורה 210: | שורה 211: | ||
====פעם בחיים==== | ====פעם בחיים==== | ||
*'''ספר החינוך''' כותב {{ויקיטקסט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}} - "ודי לנו לזכור הענין פעם אחת בשנה או בשתי שנים או שלש", ובסוף המצווה מרחיק לכת אף יותר מכך, באומרו - "ועובר ע"ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל בטל עשה זה...", ומדבריו נראה שאפילו בזכירה חד פעמית יוצאים ידי חובת המצווה. וכך הסביר ה'''מנחת חינוך''' (סק"א): "ומדברי הרב המחבר נראה דדי פעם אחת כל ימיו"{{הערה|עכ"פ מדברי החינוך יש שהבינו, שכל פעם שמזכיר מקיים את המצווה ('''מועדים וזמנים''' ב קסו. וראה '''מנחת אשר''' פורים כ ו}}. | *'''ספר החינוך''' כותב {{ויקיטקסט|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}} - "ודי לנו לזכור הענין פעם אחת בשנה או בשתי שנים או שלש", ובסוף המצווה מרחיק לכת אף יותר מכך, באומרו - "ועובר ע"ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל בטל עשה זה...", ומדבריו נראה שאפילו בזכירה חד פעמית יוצאים ידי חובת המצווה. וכך הסביר ה'''מנחת חינוך''' (סק"א): "ומדברי הרב המחבר נראה דדי פעם אחת כל ימיו"{{הערה|עכ"פ מדברי החינוך יש שהבינו, שכל פעם שמזכיר מקיים את המצווה ('''מועדים וזמנים''' ב קסו. וראה '''מנחת אשר''' פורים כ ו}}. | ||
====פעם בשנה==== | ====פעם בשנה==== | ||
*לדעת ה'''תוס'''', ה'''רשב"א''' ('''ברכות''' יג א), וה'''רא"ש''' (שם ז כ), אע"פ שלא כתבו זמן מסוים, אך מדבריהם משמע, שהחיוב של המצווה הוא פעם בשנה, שהרי אומרים שיש מצווה לקרוא את פרשת זכור מדאורייתא, ואת פרשת זכור קוראים פעם בשנה. וכך הבינו הרבה פוסקים בדעתם כגון '''תרוה"מ''' (קח) וה'''שו"ע''' (תרפה ז). | *לדעת ה'''תוס'''', ה'''רשב"א''' ('''ברכות''' יג א), וה'''רא"ש''' (שם ז כ), אע"פ שלא כתבו זמן מסוים, אך מדבריהם משמע, שהחיוב של המצווה הוא פעם בשנה, שהרי אומרים שיש מצווה לקרוא את פרשת זכור מדאורייתא, ואת פרשת זכור קוראים פעם בשנה. וכך הבינו הרבה פוסקים בדעתם כגון '''תרוה"מ''' (קח) וה'''שו"ע''' (תרפה ז). | ||
*ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים '''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד). | *ה'''סמ"ק''' כותב - "לזכור מעשה עמלק... זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור" (עשה קמ"ז). כלומר, קיום המצוה הוא פעם בשנה. לדברים אלו הסכים '''תרומת הדשן''' (ק"ח), והסיק מכך - "צריך להיזהר יותר שישמע קריאת פרשת זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה". וכן פסק ה'''רוקח''' שצריך להזכיר בכל שנה ושנה (רלד). | ||
*וכן נאמר ב'''מדרש''': “אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה" (פסיקתא רבתי יב). | *וכן נאמר ב'''מדרש''': “אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה" (פסיקתא רבתי יב). | ||
לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם שיק''', (על תריג מצוות מצווה תרה) וה'''חת"ס''' (אה"ע ח"א קיט), שאומרים שאבידה משתכחת בי"ב חודש ('''בבא מציעא''' כח א), וכן המת משתכח תוך שנה. ולכן גם כאן, מכיוון שהמצווה היא לזכור תמיד, כדי שלא נשכח, אנו מזכירים את המצווה פעם בשנה{{הערה|בקשר לשנה מעוברת, כתב '''מהר"ם שיק''' (על תרי"ג מצוות תרה) שבשנה כשעוברת 13 חודש, יש לכוון בפרשת 'כי תצא', לצאת יד"ח, והעיד שה'''חת"ס''' נזהר לכך. ה'''רב אוירבך''' כתב ('''הליכות שלמה''' מועדי השנה תשרי-אדר, יח א הערה 3), שהיות ולא מצינו שנזהרו לכך, אין לחוש לכך, אלא צריך להזכיר פעם בשנה ולא פעם ב12 חודש}}. | לטעם דעה זו, כתבו ה'''מהר"ם שיק''', (על תריג מצוות מצווה תרה) וה'''חת"ס''' (אה"ע ח"א קיט), שאומרים שאבידה משתכחת בי"ב חודש ('''בבא מציעא''' כח א), וכן המת משתכח תוך שנה. ולכן גם כאן, מכיוון שהמצווה היא לזכור תמיד, כדי שלא נשכח, אנו מזכירים את המצווה פעם בשנה{{הערה|בקשר לשנה מעוברת, כתב '''מהר"ם שיק''' (על תרי"ג מצוות תרה) שבשנה כשעוברת 13 חודש, יש לכוון בפרשת 'כי תצא', לצאת יד"ח, והעיד שה'''חת"ס''' נזהר לכך. ה'''רב אוירבך''' כתב ('''הליכות שלמה''' מועדי השנה תשרי-אדר, יח א הערה 3), שהיות ולא מצינו שנזהרו לכך, אין לחוש לכך, אלא צריך להזכיר פעם בשנה ולא פעם ב12 חודש}}. | ||
====כל יום==== | ====כל יום==== | ||
*לדעת ה'''רמב"ם''' יש מצווה להזכיר כל יום כפי שכותב: "הזכירה בכל עת" {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}}, וכן כותב "לזכור תמיד" {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|שם}}. בלשון תמיד נוקט גם ה'''סמ"ג'''. והבינו אחרונים {{הערה|'''חרדים''' פ"ד כא. '''מנחת חינוך''' תרג. '''ראש יוסף''' מגילה כט א}} בדעתם שיש מצווה בכל יום. | *לדעת ה'''רמב"ם''' יש מצווה להזכיר כל יום כפי שכותב: "הזכירה בכל עת" {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}}, וכן כותב "לזכור תמיד" {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|שם}}. בלשון תמיד נוקט גם ה'''סמ"ג'''. והבינו אחרונים {{הערה|'''חרדים''' פ"ד כא. '''מנחת חינוך''' תרג. '''ראש יוסף''' מגילה כט א}} בדעתם שיש מצווה בכל יום. | ||
*וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר כל יום: | *וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר כל יום: | ||
ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" {{דרוש מקור}}. | ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" {{דרוש מקור}}. | ||
| שורה 265: | שורה 271: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://minchasasher.com/he/shiur/moadim-he/%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7-2/ שיעור בנושא מצוות זכירת עמלק], באתר מנחת אשר. | *[https://minchasasher.com/he/shiur/moadim-he/%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7-2/ שיעור בנושא מצוות זכירת עמלק], באתר מנחת אשר. | ||
*[https://www.sulamot.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8/ | *[https://www.sulamot.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8/ מאמר על פרשת זכור וזכירת מעשה עמלק], באתר סולמות. | ||
*[https://etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-devarim/parashat-ki-tetze/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9A-%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7 זכור את אשר עשה לך עמלק], באתר תורת הר ציון. | *[https://etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-devarim/parashat-ki-tetze/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%9A-%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7 זכור את אשר עשה לך עמלק], באתר תורת הר ציון. | ||
*[https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/018-11.pdf קובץ בגדר מצוות זכור וחיוב הנשים], באתר ספריית אסיף. | *[https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/018-11.pdf קובץ בגדר מצוות זכור וחיוב הנשים], באתר ספריית אסיף. | ||