87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אכילת מצה בערב פסח"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור הדין== | ==מקור הדין== | ||
מקור דין זה הוא '''בתלמוד הירושלמי''' (פסחים י א): "אמר רבי לוי: האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה". דבריו הובאו להלכה כלשונם בהלכות '''הרי"ף''' (פסחים טז א מדפיו). | מקור דין זה הוא '''בתלמוד הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99_%D7%90 (פסחים י א)]: "אמר רבי לוי: האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה". דבריו הובאו להלכה כלשונם בהלכות '''הרי"ף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%A3_%D7%98%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90#%D7%92%D7%9E' (פסחים טז א מדפיו)]. | ||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
===שיטת בה"ג=== | ===שיטת בה"ג=== | ||
'''בה"ג''' (סי' יא, הל' פסח פרק כל שעה עמ' קעג) הביא את ההלכה בלשון זו: "ואסיר למיכל מצה מבעוד יום מקמי דליקדיש ואומר הגדה והלל, שנאמר (שמות יב יח): 'בערב תאכלו מצות', כדי שיהא חביב עליו, משל לארוס שבא על ארוסתו בבית חמיו"; דבריו הובאו גם בהלכות '''רי"ץ גיאת''' (הל' פסחים עמ' שיג). בדבריו הקצרים מתחדשות מספר נקודות: | '''בה"ג''' [https://www.sefaria.org.il/Halakhot_Gedolot.11.6?vhe=Halakhot_Gedolot,_Warsaw_1874&lang=he&with=all&lang2=he (סי' יא, הל' פסח פרק כל שעה עמ' קעג)] הביא את ההלכה בלשון זו: "ואסיר למיכל מצה מבעוד יום מקמי דליקדיש ואומר הגדה והלל, שנאמר (שמות יב יח): 'בערב תאכלו מצות', כדי שיהא חביב עליו, משל לארוס שבא על ארוסתו בבית חמיו"; דבריו הובאו גם בהלכות '''רי"ץ גיאת''' (הל' פסחים עמ' שיג). בדבריו הקצרים מתחדשות מספר נקודות: | ||
*הכרחי להקדים למצה גם קידוש והגדה והלל (היינו חציו הראשון). | *הכרחי להקדים למצה גם קידוש והגדה והלל (היינו חציו הראשון). | ||
*הפסוק שהביא כמקור לאיסור – "בערב תאכלו מצות", שממנו משמע: דווקא בערב ולא לפני כן. | *הפסוק שהביא כמקור לאיסור – "בערב תאכלו מצות", שממנו משמע: דווקא בערב ולא לפני כן. | ||
*טעם האיסור הוא "כדי שיהא חביב עליו". | *טעם האיסור הוא "כדי שיהא חביב עליו". | ||
*הגדרת הדימוי שבירושלמי כ"משל", כלומר שיסודות הדינים אינם שווים, ואין זה אלא דימוי בעלמא. | *הגדרת הדימוי שבירושלמי כ"משל", כלומר שיסודות הדינים אינם שווים, ואין זה אלא דימוי בעלמא. | ||
הפסוק שהביא בה"ג מובא גם בדברי '''הרוקח''' (הלכות פסח סי' רפ) כמקור לאיסור זה, וכתב על כך '''הפרי חדש''' (או"ח תעא ב) שלכאורה משמע שלדעתו האיסור הוא מן התורה – אולם מעיר כי זה לא ייתכן, שהרי פסוק זה נדרש בתלמוד באופן אחר, ואף הירושלמי הנ"ל לא הזכירו, וכן הרמב"ם (יובא להלן) כתב שהאיסור הוא מדברי חכמים; וניתן להוסיף על כך, שהרי הירושלמי תלה איסור זה באיסור ארוסה שהוא לרוב הדעות מדרבנן, ואם כן לא ייתכן שאיסור המצה הוא מן התורה. מחמת כל זאת מסיק הפרי חדש שפסוק זה אינו אלא אסמכתא שחידש הרוקח מדעתו; אלא שיש להעיר כי בה"ג הוא שחידש זאת, והוא מקור דברי הרוקח. אך '''בית ישחק''' (על הרמב"ם, הל' חמץ ומצה ו יב) מבין בדעת הרוקח כי במצה שנעשתה לשם מצוה משבע שעות ומחצה בערב הפסח ישנו איסור תורה, ובמצה אחרת ישנו איסור דרבנן. | הפסוק שהביא בה"ג מובא גם בדברי '''הרוקח''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49371&st=&pgnum=125&hilite= (הלכות פסח סי' רפ)] כמקור לאיסור זה, וכתב על כך '''הפרי חדש''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19333&st=&pgnum=96 (או"ח תעא ב)] שלכאורה משמע שלדעתו האיסור הוא מן התורה – אולם מעיר כי זה לא ייתכן, שהרי פסוק זה נדרש בתלמוד באופן אחר, ואף הירושלמי הנ"ל לא הזכירו, וכן הרמב"ם (יובא להלן) כתב שהאיסור הוא מדברי חכמים; וניתן להוסיף על כך, שהרי הירושלמי תלה איסור זה באיסור ארוסה שהוא לרוב הדעות מדרבנן, ואם כן לא ייתכן שאיסור המצה הוא מן התורה. מחמת כל זאת מסיק הפרי חדש שפסוק זה אינו אלא אסמכתא שחידש הרוקח מדעתו; אלא שיש להעיר כי בה"ג הוא שחידש זאת, והוא מקור דברי הרוקח. אך '''בית ישחק''' [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=12982&rid=2269 (על הרמב"ם, הל' חמץ ומצה ו יב)] מבין בדעת הרוקח כי במצה שנעשתה לשם מצוה משבע שעות ומחצה בערב הפסח ישנו איסור תורה, ובמצה אחרת ישנו איסור דרבנן. | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
'''הרמב"ם''' (הל' חמץ ומצה ו יב) כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב". לשיטתו האיסור אינו משום חביבות כבה"ג, אלא כדי שיהא ניכר שהאכילה שבערב היא אכילת מצוה. | '''הרמב"ם''' [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=6&halocha=12&hilite= (הל' חמץ ומצה ו יב)] כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב". לשיטתו האיסור אינו משום חביבות כבה"ג, אלא כדי שיהא ניכר שהאכילה שבערב היא אכילת מצוה. | ||
===שיטת המאירי=== | ===שיטת המאירי=== | ||
'''המאירי''' (פסחים יג א) כתב: "שמשום תיאבון נאמרה, וכל שמילא כרסו ממנה פרח תיאבונו". דבריו דומים לדברי בה"ג, אלא שחביבות ותיאבון הם מושגים שונים; ונראה לכאורה כי לפי המאירי אין איסור באכילה מועטת ממש שאין בה כדי מילוי תאבונו, אבל לטעם בה"ג נראה שעניין החביבות הוא שהמצה תהיה חדשה לגמרי ולא טעם ממנה כלל, ולפיכך גם טעימה מועטת אסורה. | '''המאירי''' [https://www.sefaria.org.il/Meiri_on_Pesachim.13a.2?vhe=Meiri_on_Shas&lang=he&with=all&lang2=he (פסחים יג א ד"ה זהו)] כתב: "שמשום תיאבון נאמרה, וכל שמילא כרסו ממנה פרח תיאבונו". דבריו דומים לדברי בה"ג, אלא שחביבות ותיאבון הם מושגים שונים; ונראה לכאורה כי לפי המאירי אין איסור באכילה מועטת ממש שאין בה כדי מילוי תאבונו, אבל לטעם בה"ג נראה שעניין החביבות הוא שהמצה תהיה חדשה לגמרי ולא טעם ממנה כלל, ולפיכך גם טעימה מועטת אסורה. | ||
===הסבר נוסף=== | ===הסבר נוסף=== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==זמן האיסור== | ==זמן האיסור== | ||
===מחצות היום=== | ===מחצות היום=== | ||
'''בעל המאור''' (פסחים טו ב מדפי הרי"ף, ד"ה מתני') כתב שהאיסור מתחיל מחצות יום י"ד; נראה שטעמו הוא שזהו תחילת זמן איסור החמץ מן התורה, וממילא מזמן זה המצה מקבלת יחס של מצת מצווה – שכן היא התחליף לחמץ – ונאסרת באכילה בטרם קיום מצוותה. | '''בעל המאור''' [https://www.sefaria.org.il/HaMaor_HaKatan_on_Pesachim.15b.1?vhe=Vilna_Edition&lang=he&with=all&lang2=he (פסחים טו ב מדפי הרי"ף, ד"ה מתני')] כתב שהאיסור מתחיל מחצות יום י"ד; נראה שטעמו הוא שזהו תחילת זמן איסור החמץ מן התורה, וממילא מזמן זה המצה מקבלת יחס של מצת מצווה – שכן היא התחליף לחמץ – ונאסרת באכילה בטרם קיום מצוותה. | ||
===מליל י"ד=== | ===מליל י"ד=== | ||
אולם '''הרמב"ן''' במלחמות שם (ד"ה ועוד) מדייק מהמשך סוגיית הירושלמי שכל יום י"ד אסור באכילת מצה, ומנמק: "והטעם לזה, שכיון שביעור חמץ בלילה נעשית לו מצה כארוסה בבית חמיו"; כלומר המצה מקבלת יחס של מצת מצווה גם בטרם איסור החמץ - מאז שהחמץ מתחיל להתבער, דהיינו תחילת י"ד. מדבריו אלה משמע שהאיסור קיים גם בליל י"ד ולא רק ביומו. כך כתב '''באורחות חיים''' (חלק א הלכות חמץ ומצה אות קיד) בשם 'יש אומרים', ובספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) כתב ש"יש מחמירים שלא לאכלה מתחילת הלילה". כך גם דעת '''המגן אברהם''' (תעא ו), שכתב "משמע דביום י"ג מותרין לאכול מצה", ומשמע שבליל י"ד אסור; וכך הכריע גם בשו"ת '''רב פעלים''' (ג או"ח סי' כז). | אולם '''הרמב"ן''' במלחמות שם [https://www.sefaria.org.il/HaMaor_HaKatan_on_Pesachim.15b.1?with=Milchemet%20Hashem (ד"ה ועוד)] מדייק מהמשך סוגיית הירושלמי שכל יום י"ד אסור באכילת מצה, ומנמק: "והטעם לזה, שכיון שביעור חמץ בלילה נעשית לו מצה כארוסה בבית חמיו"; כלומר המצה מקבלת יחס של מצת מצווה גם בטרם איסור החמץ - מאז שהחמץ מתחיל להתבער, דהיינו תחילת י"ד. מדבריו אלה משמע שהאיסור קיים גם בליל י"ד ולא רק ביומו. כך כתב '''באורחות חיים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=178 (חלק א הלכות חמץ ומצה אות קיד)] בשם 'יש אומרים', ובספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) כתב ש"יש מחמירים שלא לאכלה מתחילת הלילה". כך גם דעת '''המגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ו)], שכתב "משמע דביום י"ג מותרין לאכול מצה", ומשמע שבליל י"ד אסור; וכך הכריע גם בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח סי' כז)]. | ||
===מסוף שעה רביעית=== | ===מסוף שעה רביעית=== | ||
'''הרא"ש''' (פסחים פרק ג סי' ז) כותב: "ונראה דדווקא מזמן איסור חמץ ואילך", ומפשטות לשונו משמע שכוונתו לזמן איסור אכילת חמץ בפועל, דהיינו סוף שעה רביעית ביום י"ד, שמאז החמץ נאסר מדרבנן באכילה. וכך כתב '''הריטב"א''' (פסחים נ א ד"ה אמרו) בפירוש: "נמצא דעד ארבע שעות מותר אפילו במצה הראויה". נראה שיסוד סברתם זהה לזה של בעל המאור, אלא שהוא קבע לפי הזמן שקבעה התורה, שמאז מתחיל איסור החמץ באופן מהותי, והם קבעו לפי הזמן שקבעו חכמים, שמאז מתחיל איסור החמץ בפועל. | '''הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%96 (פסחים פרק ג סי' ז)] כותב: "ונראה דדווקא מזמן איסור חמץ ואילך", ומפשטות לשונו משמע שכוונתו לזמן איסור אכילת חמץ בפועל, דהיינו סוף שעה רביעית ביום י"ד, שמאז החמץ נאסר מדרבנן באכילה. וכך כתב '''הריטב"א''' (פסחים נ א ד"ה אמרו) בפירוש: "נמצא דעד ארבע שעות מותר אפילו במצה הראויה". נראה שיסוד סברתם זהה לזה של בעל המאור, אלא שהוא קבע לפי הזמן שקבעה התורה, שמאז מתחיל איסור החמץ באופן מהותי, והם קבעו לפי הזמן שקבעו חכמים, שמאז מתחיל איסור החמץ בפועל. | ||
===מעלות השחר=== | ===מעלות השחר=== | ||
'''הרמב"ם''' (הל' חמץ ומצה ו יב) כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח", וכתב על כך '''הכסף משנה''' שם: "ומדברי רבנו נראה - כל היום"; ומפשט לשונו משמע שדווקא כל היום אבל לא בלילה. כך כתב גם בשו"ת '''התשב"ץ''' (ג סי' רס), שהאיסור מתחיל מעלות השחר, והבין כך בדעת הרי"ף והרמב"ן. כך היא גם דעת '''החק יעקב''' (תעא ז) '''והאליה רבה''' (תעא ו), וכך הכריע בשו"ת '''יחוה דעת''' (ו כז).<BR/> | '''הרמב"ם''' [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=16&perek=6&halocha=12&hilite= (הל' חמץ ומצה ו יב)] כתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח", וכתב על כך '''הכסף משנה''' שם: "ומדברי רבנו נראה - כל היום"; ומפשט לשונו משמע שדווקא כל היום אבל לא בלילה. כך כתב גם בשו"ת '''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)], שהאיסור מתחיל מעלות השחר, והבין כך בדעת הרי"ף והרמב"ן. כך היא גם דעת '''החק יעקב''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A2%D7%90 (תעא ז)] '''והאליה רבה''' (תעא ו), וכך הכריע בשו"ת '''יחוה דעת''' (ו כז).<BR/> | ||
בספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו: "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/> | בספר '''אהל מועד''' (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו: "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/> | ||
לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, הרי אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים: | לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, הרי אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים: | ||
*'''התשב"ץ''' כתב שדעה זו מתבססת על הדעה שמכשירה שנשחט בבוקר יום י"ד, ומאחר וזהו זמן קרבן הפסח קיים בן איסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי", ולפיכך נאסרת המצה. | *'''התשב"ץ''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%A5_(%D7%AA%D7%A9%D7%91%22%D7%A5)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92/%D7%A8%D7%A1 (ג סי' רס)] כתב שדעה זו מתבססת על הדעה שמכשירה שנשחט בבוקר יום י"ד, ומאחר וזהו זמן קרבן הפסח קיים בן איסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי", ולפיכך נאסרת המצה. | ||
*בשו"ת '''רב פעלים''' (ג או"ח כז) כתב "דסבירא להו לא חשיב סמוך אלא שיעור עונה אחת שהוא יום או לילה", אבל לפני כן כבר אינו סמוך לזמן המצוה. | *בשו"ת '''רב פעלים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1402&st=&pgnum=36 (ג או"ח כז)] כתב "דסבירא להו לא חשיב סמוך אלא שיעור עונה אחת שהוא יום או לילה", אבל לפני כן כבר אינו סמוך לזמן המצוה. | ||
*באופן דומה ניתן לומר, שהסברה של שיטה זו היא שערב הפסח הוא היום שבו המצה נאכלת בלילה, ולכן כל היום שלפניו מוגדר כ'לפני זמן מצוותו' ונאסרה בו המצה; אולם ליל י"ד שייך ליום שלפני כן, שהרי לפי סדר העולם הלילה הולך אחר היום, ואינו נראה ומוגדר כ'לפני זמן מצוותו'.<ref>לפי הסבר זה ייתכן חידוש, שמי שניעור משנתו לפני עלות השחר אסור באכילת מצה, שכן לגביו כבר התחיל היום.</ref> | *באופן דומה ניתן לומר, שהסברה של שיטה זו היא שערב הפסח הוא היום שבו המצה נאכלת בלילה, ולכן כל היום שלפניו מוגדר כ'לפני זמן מצוותו' ונאסרה בו המצה; אולם ליל י"ד שייך ליום שלפני כן, שהרי לפי סדר העולם הלילה הולך אחר היום, ואינו נראה ומוגדר כ'לפני זמן מצוותו'.<ref>לפי הסבר זה ייתכן חידוש, שמי שניעור משנתו לפני עלות השחר אסור באכילת מצה, שכן לגביו כבר התחיל היום.</ref> | ||
==שבע ברכות המצה== | ==שבע ברכות המצה== | ||
הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על עניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" (מסכת כלה א א), דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' (פנחס רנא א). הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן. | הראשונים כתבו כי דימוי '''הירושלמי''' איסור זה לאיסור ארוסה מבוסס גם על עניין הברכות; כשם ש"כלה בלא ברכה - אסורה" [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מסכת כלה א א)], דהיינו לפני אמירת שבע ברכות הנישואין, כך המצה אסורה עד שיברכו עליה שבע ברכות בליל הסדר. לקבלה זו שכתבו הראשונים קיים מקור '''ברעיא מהימנא''' (פנחס רנא א-ב). הראשונים מנו באופנים שונים את שבע הברכות המדוברות, כדלהלן. | ||
=== מהר"ם חלאווה=== | === מהר"ם חלאווה=== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
=== ר"י אבן שועיב=== | === ר"י אבן שועיב=== | ||
בדרשות '''ר"י אבן שועיב''' (פרשת צו ולשבת הגדול) מנה כך: "ברכת היין וקידוש ושהחיינו ובורא פרי האדמה וגאל ישראל והמוציא ואכילת מצה". | בדרשות '''ר"י אבן שועיב''' [https://www.daat.ac.il/daat/vl/ebenshueb/ebenshueb30.pdf (פרשת צו ולשבת הגדול)] מנה כך: "ברכת היין וקידוש ושהחיינו ובורא פרי האדמה וגאל ישראל והמוציא ואכילת מצה". | ||
=== מנורת המאור=== | === מנורת המאור=== | ||