הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

===שיטת תוס' וראבי"ה===

===הסוברים שברכה קצרה פוטרת חברתה===

===קשר מסגרתי===

נחלקו הראשונים האם די בסמיכות טכנית של הברכות או שמא צריך שיהיה קשר מהותי ביניהן על מנת שהראשונה תפטור מפתיחה את חברתה. כך ניתן לראות מתוך פירושיהם '''לירושלמי''' שם, שמקשה מדוע ברכת 'אשר גאלנו' הנאמרת בסוף ה'מגיד' בליל פסח פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל, ומתרץ שברכה זו שונה מכל ברכה הסמוכה לחברתה, מכיוון שאם קרא אדם את ההלל בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו חוזר ומברך עליו בביתו, ובמקרה כזה נמצא שהברכה הראשונה על ההלל אינה סמוכה לברכת הגאולה, שכן זו נאמרת בבית הכנסת וזו נאמרת בבית. <BR/>  

===ברכות ההפטרה===

לעומת זאת, '''הרא"ה''' (ברכות מו ע"ב ד"ה והטוב) סובר שההפטרה אינה נחשבת הפסק, וכשיטתו דלעיל שגם קריאת התורה אינה הפסק ורק מפני שהמברכים הם אנשים שונים אין הברכה שלאחר קריאת התורה נחשבת סמוכה. כדי לנמק את טעם הדבר שהברכה הראשונה שלאחר ההפטרה, 'צור כל העולמים', פותחת ב'ברוך', הוא מחדש הבחנה דקה בין ברכת התורה, שנתקנה כשבח והודאה על התורה עצמה, כמבואר בנוסחה, לבין ברכות ההפטרה לאחריה, שלא תוקנו כהודאה על עצם דברי הנביאים (שזהו עניינה של ברכת ההפטרה לפניה) אלא כשבח והודאה לה' על שיקיים את ההבטחות שהבטיח על ידם, ותפילה להתקיימותן במהרה; ומאחר ולברכות שלאחריה עניין שונה מזה של הברכה שלפניה – אינן יכולות להחשב כסמוכות. תנאי זה של קשר תוכני בין הברכות הובא לעיל מדברי '''הר"ן''' לגבי ברכות הקידוש, וכאן הרא"ה מציב רף גבוה יותר של הקשר התוכני הנדרש. כאמור לעיל שם, קשה על שיטתם מדברי '''הירושלמי'''.<BR/>

עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/>

'''הרא"ה''' (ברכות מו ב ד"ה והטוב) כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/>