25
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור פירות שביעית"
המשך עבודה
מ (הוספת השתתפות בתחרות) |
(המשך עבודה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}}{{מקורות|משנה|בבלי|ירושלמי|רמב"ם|שלחן ערוך}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|משנה|בבלי|ירושלמי|רמב"ם|שלחן ערוך}} | |||
מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו, כיצד הוא נעשה ומה תוקפו. | מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו, כיצד הוא נעשה ומה תוקפו. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
ה'''ירושלמי''' מבאר שהמשנה נשנית על פי שיטת רבי שמעון, שאוכלים מן הבית הבית רק בזמן שיש בשדה. ומדוע לא אוכלים על המופקר? מבאר הירושלמי טעמו: "את הוא שגרמת לה שלא תאכל". | ה'''ירושלמי''' מבאר שהמשנה נשנית על פי שיטת רבי שמעון, שאוכלים מן הבית הבית רק בזמן שיש בשדה. ומדוע לא אוכלים על המופקר? מבאר הירושלמי טעמו: "את הוא שגרמת לה שלא תאכל". | ||
ה'''רמב"ם''' מבאר במשנה שלא אוכלים על השמור, כיוון שאין החיה אוכלת אלא מן המופקר. נראה מדבריו שיסוד הדין, ומה שקובע את גדר הכילוי להלכה, הוא שיש לאדם רשות לאכול ממין פירות שביעית רק כאשר גם לחיות השדה יש אפשרות לאכול ממין זה. | ה'''רמב"ם''' מבאר במשנה שלא אוכלים על השמור, כיוון שאין החיה אוכלת אלא מן המופקר. נראה מדבריו שיסוד הדין, ומה שקובע את גדר הכילוי להלכה, הוא שיש לאדם רשות לאכול ממין פירות שביעית רק כאשר גם לחיות השדה יש אפשרות לאכול ממין זה. כלומר, יכולת החיה לאכול היא הסיבה להיתר אכילת האדם. | ||
לעומתו, ה'''גר"א''' ביאר את טעם המשנה על פי הירושלמי, שהשמירה היא שגרמה לגידולים שלא ייאכלו, והזמן הקובע הוא הזמן שבו ראוי היה המין לכלות לולא התערבות האדם. כלומר, יכולת החיה לאכול היא סימן ולא סיבה, הזמן הקובע הוא סיום מחזור גידול הפירות הטבעי. | לעומתו, ה'''גר"א''' ביאר את טעם המשנה על פי הירושלמי, שהשמירה היא שגרמה לגידולים שלא ייאכלו, והזמן הקובע הוא הזמן שבו ראוי היה המין לכלות לולא התערבות האדם. כלומר, יכולת החיה לאכול היא סימן ולא סיבה, הזמן הקובע הוא סיום מחזור גידול הפירות הטבעי. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
מדברי רש"י במקומות שונים שנראה שדין הביעור מרכזי ביותר בהלכות השביעית. (רש"י כת"י מו"ק ד א ; פסחים נא ב ; מנחות...) | מדברי רש"י במקומות שונים שנראה שדין הביעור מרכזי ביותר בהלכות השביעית. (רש"י כת"י מו"ק ד א ; פסחים נא ב ; מנחות...) | ||
מדבריו עולה שאיסור סחורה [ראו?] נובע מהצורך לבער את הפירות בזמן ביעורם, וכן איסור ספיחים הוא למעשה איסור הגידולים לאחר זמן הביעור. כבר בפירושו על התורה מפרש רש"י את המילים "תשמטנה ונטשתה" - כשמיטה מעבודה, ונטישה מאכילה לאחר הביעור; כלומר גם מימד ההפקר שבשבייתי קשור בייחוד לביעור. נראה שיש עניין לבער, כלומר לכלות את הפירות לפני זמן כילויים, כלומר בעוד יש עליהם דין שביעית לכל דבר, או אף בשביעית עצמה. [ מקורות, תוס' שבט הלוי פנ"י]. | מדבריו עולה שאיסור סחורה [ראו?] נובע מהצורך לבער את הפירות בזמן ביעורם, וכן איסור ספיחים הוא למעשה איסור הגידולים לאחר זמן הביעור. כבר בפירושו על התורה מפרש רש"י את המילים "תשמטנה ונטשתה" - כשמיטה מעבודה, ונטישה מאכילה לאחר הביעור; כלומר גם מימד ההפקר שבשבייתי קשור בייחוד לביעור. נראה שיש עניין לבער, כלומר לכלות את הפירות לפני זמן כילויים, כלומר בעוד יש עליהם דין שביעית לכל דבר, או אף בשביעית עצמה. [ מקורות, תוס' שבט הלוי פנ"י].<br /> | ||
==תוקף הדין== | |||
כנזכר לעיל, מקור הדין בדרשות, ומשמע בפשטות שזהו דין דאורייתא, וכן משמע מכמה ראשונים ואחרונים שהביאו הדין והדרשה בפשטות, וכן כתבו במפורש '''רש"י''' ו'''תוספות''' ו'''המאירי''' (יומא פג). ו'''הרמב"ן''' הסתפק בדבר וכתב שאפשר שדין ביעור מדרבנן והדרשות אסמכתא מדרבנן. | |||
'''שיטת הרמב"ם''' | |||
'''הרמב"ם''' סתם בלשונו והביא את דרשת הספרא, ולכאורה נראה שזו דרשה גמורה. אלא שהרמב"ם לא מנה את הביעור במניין המצוות, ולכאורה היה אפשר לומר שלשיטתו אין זה דין דאורייתא, וכך הבין בדעתו ה'''פני יהושע''' (פסחים נב א). לעומתו, נראה מדברי ה'''ר"י פערלא''' (ביאור לספר המצוות לרס"ג, עשה סא) שהבין שאמנם זהו דין דאורייתא, אך כיוון שנלמד מדרשה אינו נמנה במניין המצוות, לפי השורש השני בהקדמה לספר המצוות [מאמר הרב שמואל]. | |||
אמנם, נראה שאף שוודאי זה נכון שדינים הנלמדים מדרשות אינם נמנים במניין המצוות לולא הזכירו חז"ל אותם במפורש כ"גופי תורה" וכדומה, ניתן להציע סיבה אחרת מדוע אין זה נמנה - אפשר לומר שהביעור הוא סניף בחובת ההפקר (ר"י פערלא שם שלא קיבל זאת ברמב"ם). | |||
ניתן להביא חיזוק להיות הדין דאורייתא מדברי הרמב"ם בפירוש משנת "הכובש שלושה כבשים", שם כתב שהלכה כרבן גמליאל כיוון שהוא המחמיר, ומשמע שזה דאורייתא. | |||
==אופן הביעור== | |||
וכן הלאה... | |||
<br /> | <br /> | ||
== | ==אופן הביעור== | ||
וכן הלאה... | וכן הלאה... | ||
==אופן הביעור== | |||
== | |||
וכן הלאה... | וכן הלאה... | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||