82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אסמכתא לא קניא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פירוש לשון 'אסמכתא'
| שורה 43: | שורה 43: | ||
===='''פירוש לשון 'אסמכתא''''==== | ===='''פירוש לשון 'אסמכתא''''==== | ||
מדברי רוב הראשונים נראה שהמושג "אסמכתא" פירושו שסומך בדעתו שיוכל לקיים את הדבר שהתנה עליו (כגון לפרוע החוב בזמן וכדו') וסבור שלא יגיע לידי כך שיצטרך לקיים החיוב שקיבל על עצמו באם לא יעשה כך וכך, כך נראה שמפרש ערוך ערך אסמכתא, רש"י סנהדרין (כד,ב), יד רמה (שם), פסקי רי"ד (שם וב"ב קסח,א), רשב"ם (ב"ב קסח,א), רגמ"ה, ר"ן נדרים כז | מדברי רוב הראשונים נראה שהמושג "אסמכתא" פירושו שסומך בדעתו שיוכל לקיים את הדבר שהתנה עליו (כגון לפרוע החוב בזמן וכדו') וסבור שלא יגיע לידי כך שיצטרך לקיים החיוב שקיבל על עצמו באם לא יעשה כך וכך, כך נראה שמפרש ערוך ערך אסמכתא, '''רש"י''' סנהדרין (כד,ב), '''יד רמה''' (שם), '''פסקי רי"ד''' (שם וב"ב קסח,א), '''רשב"ם''' (ב"ב קסח,א), '''רגמ"ה''', '''ר"ן''' (נדרים כז א), מפרש שם כז,ב, '''נמו"י''' (שם). | ||
אומנם יש בראשונים פירוש נוסף, שהוא הבטחה שמבטיח לחבירו כדי שיסמוך עליו ולכן מתנה שאם לא יעשה כן יתן כך וכך כדי שיסמוך חבירו על דבריו, כך נראה | אומנם יש בראשונים פירוש נוסף, שהוא הבטחה שמבטיח לחבירו כדי שיסמוך עליו ולכן מתנה שאם לא יעשה כן יתן כך וכך כדי שיסמוך חבירו על דבריו, כך נראה מ'''רש"י''' ב"מ (מח,ב, סו,א), '''תוספות''' (שם סו,א, נדרים כז,ב), '''פירוש הרא"ש''' (נדרים שם) ו'''פסקי ריא"ז''' (ב"מ איזהו נשך, ה). | ||
ובדרישה (רז,טז) שבאמת אין פירוש אסמכתא בעניין אחד דלפעמים פירושו שסמך דעתו ולפעמים פירושו שהיתה כוונתו להסמיך דעת שכנגדו. | ובדרישה (רז,טז) שבאמת אין פירוש אסמכתא בעניין אחד דלפעמים פירושו שסמך דעתו ולפעמים פירושו שהיתה כוונתו להסמיך דעת שכנגדו. | ||
רבנו האי גאון בספר המקח שער יז סובר שעיקר החיסרון באסמכתא הוא משום שבשעה שמתנה טרם נעשה הקניין עדיין, ולשיטתו הוא מפרש לשון אסמכתא מלשון סמיכות: "לפי שסמך קניין הקרקע לזמן אחר ואין הקניין חל בשעתו". | '''רבנו האי גאון''' בספר המקח שער יז סובר שעיקר החיסרון באסמכתא הוא משום שבשעה שמתנה טרם נעשה הקניין עדיין, ולשיטתו הוא מפרש לשון אסמכתא מלשון סמיכות: "לפי שסמך קניין הקרקע לזמן אחר ואין הקניין חל בשעתו". | ||
מה'''רמב"ם''' (הלכות מכירה יא ב) מפרש לשון אסמכתא שסומך קנייתו לעשיית דבר מסויים: "שזו אסמכתא היא שסמך קניינו לעשיית כך וכך", אלא שבהמשך הפרק (יא,ו) נראה שמפרש כפירוש שאר מפרשים שכתב: "שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה שהרי עדיין דעתו סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה". | |||
===='''החילוק בין אסמכתא לתנאים'''==== | ===='''החילוק בין אסמכתא לתנאים'''==== | ||