הבדלים בין גרסאות בדף "יסוד החיוב בתפילה"

{{מקורות|{{גמרא|ברכות|יז|ב|ברכות יז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.|בכותרת=כן}}|{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.-כא:|בכותרת=כן}},{{גמרא|סוכה|לח|א|סוכה לח.|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קו|או"ח ק"ו|בכותרת=כן}}}}

==גמרא==

ה'''משנה בברכות''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.  

=== חיוב נשים בתפילה ===

פשט ה'''רי"ף''' וה'''תר"י ורמב"ם מפורש -''' שזה דאורייתא.

 

 

 

<br />

==דעות הראשונים==

וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם|תפילה|א|א|א' א'}} {{ציטוטון|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|שמות כג כה|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|דברים יא יג|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}  

ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:

# בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.

# ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - <u>מכאן מובן שזה דרבנן</u>, כי אם זה היה דאורייתא, זה היה ספק דאורייתא והיה חוזר.

# '''הגמרא בסוכה''' {{גמרא|סוכה|לח|א|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול בזמן של התפילה -  לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב. והגמרא מתרצת שלולב זה דאורייתא ולכן חייב להפסיק, <u>ותפילה זה דרבנן ולכן לא מפסיק</u>.

# חולק גם לגבי מה שכתב שמניין התפילות או זמן התפילות מהתורה - כי ראינו בעל קרי לא מתפלל, אפילו מי שהיה כמה ימים בקריו. וגם מי שלא התפלל שחרית, ובמנחה נסתפק לו אם התפלל - לפי הרמב"ם זה כבר ספק דאורייתא, כי חובה אחת להתפלל בכל יום לדעתו. אבל לא ראינו שבמקרה כזה חייב - ולכן אנחנו רואים שאין חילוק בין החובה מהתורה לדעת הרמב"ם לתפילה כלשהי אחת בכל יום ולבין התפילה שלדעתו מדרבנן

# מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.

# מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.

== ראשונים ואחרונים נוספים ==

# <u>מה שהקשה שבעל קרי לא מתפלל</u> (ונראה שאפילו אם הוא לא התפלל כל היום) - מסביר הכס"מ שלדעת הרמב"ם הוא רק לא מתפלל תפילה זו בנוסח שתיקנו חכמים, אבל הוא כן אומר לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום - כדי לצאת ידי החובה מהתורה, ובנוסף, אפשר להגיד שהחיוב מהתורה ולמרות זאת הוא לא מתפלל בכלל - כי לחכמים יש כוח לעקור חיוב מהתורה. ואפשר להגיד שזה המקרה בבעל קרי - שחכמים תקנו שלא יתפלל כלל.

# <u>מה שאמרנו שספק התפלל לא יחזור ויתפלל</u> - מסביר שזה רק כשלא מסתפק על כל התפילות - אבל אם מסתפק אם התפלל היום בכלל - זה כבר יהיה ספק דאורייתא ויחזור ויתפלל.

# ולגבי הקושיה מ'''הגמרא בסוכה''' - שאמרנו שאם התחילו אין מספיקים לתפילה ולמדנו שתפילה זה דרבנן, מסביר שמדובר רק כשהתפלל תפילה אחת באותו היום, ולכן יצא ידי חובה מהתורה. או שיש לו שהות להתפלל תפילה אחרת או להגיד תפילה קצרה. ולכן ידי חובה מהתורה הוא יצא - ורק ידי חובה מדרבנן יש ספק - ובזה חכמים הקלו.

# ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.

ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה

*[http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)