250
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתוך שלא לשמה בא לשמה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קצת עריכה
מ (עיצוב, חסר עוד הרבה..) |
(קצת עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
מתוך שלא לשמה בא לשמה. | {{מקורות||פסחים נ:, תענית ז., ברכות יז., נדרים סב.|חגיגה פ"ב ה"א|הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ה|יורה דעה סימן רמו סעיף יט'}} | ||
מתוך שלא לשמה בא לשמה, פרטי הדין. | |||
ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ו סעיף י"ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו"ת יחווה דעת ח"ג סימן עד לענין פסק. | ראשית כל, יש לדעת שזוהי סוגיה אגדתית אך גם הלכתית לכל ענין. עלינו לדעת כיצד להתנהל בענין לימוד התורה ועסק המצוות מצד כוונתנו, גם בזה שיך מותר ואסור, ראוי ומגונה. ההוכחה היא שבשולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ו סעיף י"ט פסק את המימרא מפסחים ועוד נשאל בזה בשו"ת יחווה דעת ח"ג סימן עד לענין פסק. | ||
==מקור הדין בגמרא== | ==מקור הדין בגמרא== | ||
| שורה 14: | שורה 9: | ||
מהו גדר "לא לשמה" ו-"לשמה"? | מהו גדר "לא לשמה" ו-"לשמה"? | ||
2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש"ס עולה אחרת: | 2. מפשטות דברי רב אצלנו נראה שעסק התורה לא לשמה- חיובי במידה מסוימת, לכן יש ללמוד כך, בתחילת לימודו של האדם. אמנם ממקורות אחרים בש"ס עולה אחרת: | ||
תענית ז.- "תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות.." | *תענית ז.- "תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות.." | ||
ברכות יז.- "מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם", לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא." | *ברכות יז.- "מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם", לעושים לא נאמר אלא לעושיהם - לעושים לשמה, ולא לעושים שלא לשמה. וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא." | ||
נדרים סב. "תניא: "לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו" - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו..." | *נדרים סב. "תניא: "לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו" - שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא... רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר: עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו..." | ||
בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה. | *בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א) מסופר שבברית שנעשתה לאלישע בן אבויה הגיעו ר' אליעזר ור' יהושע ולמדו בצד תורה ובאה אש וליהטה סביבם. ראה זאת אבויה, אביו של אלישע והתפלא על גודל כבוד התורה. אמר, הואיל ויש לתורה כבוד כה גדול, כשיגדל בני אקדיש אותו אליה, על פגם זה יצא בנו בסופו של דבר לתרבות רעה ולא נתקיימה בו התורה. | ||
ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין! | ואם לעולם יעסוק שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה-מדוע לא נתקיימה בו התורה? הרי עשה כדין! | ||
ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של "לא לשמה"? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה? | ועוד, יש לברר: האם יש שני סוגי לימוד של "לא לשמה"? אם כן, איזה סוג לא לשמה הוא חיובי ואיזה סוג הוא שלילי? עוד יש לדון האם שלא לשמה מצווה בפני עצמו, או אינו מצווה ורק מדרגה לקראת לשמה? | ||
הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת "לעולם יעסוק" וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור? | הדבר גם תלוי כיצד להסביר את הגמרא בפסחים האומרת "לעולם יעסוק" וכו',באיזה אופנים מותר ובאיזה אסור? | ||
===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות | ===גדר לא לשמה והתירוץ בין המימרות=== | ||
לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה: | לכאורה מצינו שתי גישות עיקריות בראשונים לביאור ענין זה: | ||
#יש שני סוגי לא לשמה- השלילי נאמר בעוסק על מנת להתייהר,לקפח את חביריו בהלכה, אינו לומד על מנת לעשות,לקנטר[להתנגח בתורה וחכמיה] . החיובי נאמר כשעושה לשם אינטרס אישי שלו. אך ללא מטרה שלילית. כן משמע מכה מקומות ברש'י ותו'ס. לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו? | |||
לפי זה בפסחים עוסקים בלא לשמה החיובי ובברכות ותענית ונדרים- בשלילי. אך קשה עדיין ממעשה אבויה, שהרי שם התכוון לכבוד ולא למטרה שלילית, מדוע לא נתקיים בידו? | |||
תירוץ א': ע"פ דברי מו"ר רה"י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים. | תירוץ א': ע"פ דברי מו"ר רה"י הרב יעקב שפירא שאמר בשם אביו (הרב אברהם שפירא) כל ההיתר נאמר דווקא בלומד לעצמו, אך כשרוצה ללמד לאחרים- חייבת להיות כוונתו לשם שמים. | ||
תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח"ג סי' עד' בהערה) מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו. | תירוץ ב': הרב עובדיה (יחוה דעת ח"ג סי' עד' בהערה) מתרץ שלפעמים עקב מעשה טוב שהאדם עושה ישנה סייעתא דשמיא שלא יגיע לידי מכשול, אך לאבויה היה מחשבה של כבוד שאמנם אינה שלילית, אך אינה מספיקה שתגיע על ידה סייעתא דשמיא לבנו. | ||
#לימוד שלא לשמה, לכבוד וכדו', בעיקרון הוא לימוד שלילי שנח לו שלא נברא והוא סם המוות. אמנם הואיל ואין דרך להגיע ללימוד לשמה אלא דרכו- יש להתחיל בדרך זו. האור זרוע (מהר"ח אור זרוע סי' קס'ג) מדמה זאת לאשה הטובעת בנהר-שבעיקרון יש עבירה לגעת באשה, אלא שאותה עבירה הותרה לו, שסופה לבוא לידי מצווה. הוכחתו מהגמרא (נזיר כג.) שמדמה שם את מעשה יעל לעשיית "לא לשמה". אך כל ההיתר הוא דווקא להתחלה, ושם אמרו שיעסוק גם לא לשמה שמתוך כך יבוא לשמה, אך מי שלעולם יישאר בלא לשמה- נח לו שלא נברא. כך גם משמע מהמכתם בפסחים, והמאירי [בתירוצו השני] וכך לכאורה גם נראה מהרמב"ם בתשובות (שו" ת הרמב"ם סי' תנ'ה). | |||
אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש"י ותוס', מהאופנים השליליים. | אולי לפי שיטה זו ניתן לומר שמה שהתירו במצב דיעבד זה, הוא אפילו לימוד תורה שאסור לרש"י ותוס', מהאופנים השליליים. | ||
נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך. | נמצאנו למדים שישנה מחלוקת ראשונים מה מעמד הלימוד כשאדם עוסק בתורה לשם אינטרס שלו- לרש'י ותו'ס לימוד זה טוב, אך השאיפה לטוב ביותר-לשמה. לפי האור זרוע, המאירי, המכתם- לימוד זה הוא רע מעיקרו, אלא שבלית ברירה צריך להתחיל כך. | ||