10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
←שיטת הרא"ש
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | ||
==שיטת הרא"ש== | ==שיטת הרא"ש והראב"ד== | ||
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ||
<BR/>בסוף דבריו מביא הרא"ש דברי הרי"ף שתולה את הדבר בדעתו, ולא בשהותו בפועל, אך לא כותב אם מסכים או מתנגד לדבריו. | <BR/>בסוף דבריו מביא הרא"ש דברי הרי"ף שתולה את הדבר בדעתו, ולא בשהותו בפועל, אך לא כותב אם מסכים או מתנגד לדבריו. | ||
| שורה 55: | שורה 54: | ||
===טעם התליה ביום י"ד דווקא=== | ===טעם התליה ביום י"ד דווקא=== | ||
ב'''כסף משנה''' (מגילה א י) כתב בטעם הדבר שתולים את החיוב בי"ד לכולם, מפני שאין מעבירים על המצוות, והיום הראשון שהוא י"ד, ראוי לישא וליתן בו אם יתחייב או לא. | ב'''כסף משנה''' (מגילה א י) כתב בטעם הדבר שתולים את החיוב בי"ד לכולם, מפני שאין מעבירים על המצוות, והיום הראשון שהוא י"ד, ראוי לישא וליתן בו אם יתחייב או לא. | ||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) כתב טעם אחר, לפי שעיקר הריבוי מהפסוק הוא לפרוז בן יומו, ורק מסברה ילפינן למוקף בן יומו, לכן דיו לבא מן הדין להיות כנידון, שגם הנלמד ייקבע ביום י"ד ולא בט"ו. | <BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) כתב טעם אחר, לפי שעיקר הריבוי מהפסוק הוא לפרוז בן יומו, ורק מסברה ילפינן למוקף בן יומו, לכן דיו לבא מן הדין להיות כנידון, שגם הנלמד ייקבע ביום י"ד ולא בט"ו. ובראב"ד שם יש משמעות כדבריו. | ||
<BR/>ובספר '''משנת יעקב''' רוזנטל (ג) כתב טעם נוסף, לפי שבפסוק לא נזכר כלל מוקפים אלא רק פרזים, א"כ תלוי הכל ביום הפרזים שהוא יום י"ד. | <BR/>ובספר '''משנת יעקב''' רוזנטל (ג) כתב טעם נוסף, לפי שבפסוק לא נזכר כלל מוקפים אלא רק פרזים, א"כ תלוי הכל ביום הפרזים שהוא יום י"ד. | ||
===אם צריך להתעכב בכרך בט"ו=== | |||
כתב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו ששהה בי"ד בכרך, שאף אם יחזור לעירו, צריך לקרוא שם בט"ו. מבואר בדבריו, שאין צריך להתעכב דווקא בכרך כדי לקרוא עמהם, אלא יכול לקרוא בעיר בזמנם של המוקפים. אבל הראב"ד שם כתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, לפי שנעשה מוקף ביום י"ד. | |||
==שיטת הרי"ף== | ==שיטת הרי"ף== | ||