10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת ההלכה
| שורה 96: | שורה 96: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח ה) העתיק לשון הרמב"ם מילה במילה, מלבד שתחת המלים 'קורא כמקומו' ברמב"ם, כתב 'קורא במקומו', אבל נראה שאין כוונתו לשינוי מהותי. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח ה) העתיק לשון הרמב"ם מילה במילה, מלבד שתחת המלים 'קורא כמקומו' ברמב"ם, כתב 'קורא במקומו', אבל נראה שאין כוונתו לשינוי מהותי. | ||
<BR/>לכאורה דברי השלחן ערוך סובלים את כל הפירושים שניתן לפרש ברמב"ם, שהם בעצם שלושת הפרושים האפשריים בגמרא. אמנם לפי מה שכתב בב"י ובכ"מ המובאים לעיל, לפרש בדעת הרמב"ם כדעת רש"י, נראה שכוונת מרן לפסוק כרש"י ורוב הראשונים. וכן פירשו '''באר הגולה''' (מ), '''מחצית השקל''' (ז), ה'''פרי חדש''' (ב), ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה בזמן), וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (יב). | <BR/>לכאורה דברי השלחן ערוך סובלים את כל הפירושים שניתן לפרש ברמב"ם, שהם בעצם שלושת הפרושים האפשריים בגמרא. אמנם לפי מה שכתב בב"י ובכ"מ המובאים לעיל, לפרש בדעת הרמב"ם כדעת רש"י, נראה שכוונת מרן לפסוק כרש"י ורוב הראשונים. וכן פירשו '''באר הגולה''' (מ), '''מחצית השקל''' (ז), ה'''פרי חדש''' (ב), ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה בזמן), וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (יב). | ||
===האם תלוי בדעתו=== | |||
מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | |||
<BR/>אבל הרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת המהר"ם בן חביב סימן טז, באחד שהיה דעתו לצאת מירושלים בראש חודש אדר ונתעכב ולא יצא מפני הגשמים, ושהה בי"ד וט"ו בירושלים, שיקרא בט"ו ויצא ידי חובה לכולי עלמא. <BR/> | |||
ובשו"ת '''וזאת ליהודה''' (טז) תמה על דבריו, דאדרבה צריך לקרוא בי"ד, לפי פסק מרן השולחן ערוך. | |||
==השעה הקובעת לחיוב== | ==השעה הקובעת לחיוב== | ||