הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
וכן נפסק - שהקורא צריך להשמיע לאוזנו, ואם לא השמיע - בדיעבד יצא.
וכן נפסק - שהקורא צריך להשמיע לאוזנו, ואם לא השמיע - בדיעבד יצא.
=== בברכות ===
=== בברכות ===
 
{{להשלים}}
 
== דין הרהור ==
== דין הרהור ==
=== בקריאת שמע ===
=== בקריאת שמע ===
שורה 36: שורה 35:


=== ברכות ===
=== ברכות ===
 
{{להשלים}}
(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)
(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)
==== פסיקת הלכה ====
==== פסיקת הלכה ====
{{להשלים}}
=== האם אנוס צריך להרהר ===
נחלקו הראשונים בגדר ההרהור, כמו שראינו לדעת רוב ככל הראשונים בהרהור לא יוצאים ידי חובה בהרהור, אולם יש ערך בכך שמי שאנוס ולא יכול להוציא מפיו שיהרהר, אולם נחלקו האחרונים בערך המדוייק שיש לאותו הרהור שמהרהר מאונס:
שורש המחלוקת הוא מהגמרא שראינו לעיל {{גמרא|ברכות|כ|ב|כ:}} על המחלוקת האם הרהור כדיבור דמי, ושגם לדעת מי שסובר הרהור לאו כדיבור - מהרהר יחד עם הציבור כדי לא לפרוש מהציבור.


=== האם אנוס צריך להרהר ===
* דעת ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}}, ו'''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה 'לא יברך'}} - אנוס שעומד במקום מטונף ולכן לא יכול לבטא בשפתיים - ששיהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.
ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}}, ו'''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה 'לא יברך'}} מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.
* ה'''דרישה''' {{טור|או"ח|פה|פ"ה א'}} מדייק בעקבות קושייה  של ה'''בית יוסף'''{{הערה|מקשה ה'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|פה|פ"ה א'}} על כך שהתר"י אומר שאם עומד במקום מטונף יהרהר, והרי אסור להרהר אפילו בדברי תורה במקום מטונף}} את דברי התר"י ואומר שמי שעומד במקום מטונף שמי שעומד במקום ממש מטונף שאפילו להרהר בברכה אסור לו - שיסתפק בלהרהר בכך שחשקו ותאותו לעשות ברכה זו או תפילה זו בכל לב ובכל נפש כראוי אלא שאינו רשאי כיון שאין ידיו נקיות ואז מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ומעלה עליו הכתוב כאילו עשאו.
הבית יוסף אומר בשם האורחות חיים {{מ|חלק א', הלכות ק"ש, מ"ו}}- שאף אנוס שלא יכול להוציא מהפה כדאי שיהרהר, כי בתוך ק"ש טמונים כל עשרת הדברות, ובדין הוא שיגיד אדם את עשרת הדברות בכל יום, אלא שביטלו מפני תרועמת המינים.
* הבית יוסף {{טור|או"ח|סב|ס"ב ב'}} אומר בשם האורחות חיים {{מ|חלק א', הלכות ק"ש, מ"ו}}- שאף אנוס שלא יכול להוציא מהפה כדאי שיהרהר, כי בתוך ק"ש טמונים כל עשרת הדברות, ובדין הוא שיגיד אדם את עשרת הדברות בכל יום, אלא שביטלו מפני תרועמת המינים.
 
ה'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|סב|או"ח ס"ב ג'-ד'}} אמנם פוסק שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה, אבל לגבי אנוס שלא יכול להוציא משפתו כותב שאם מחמת חולי או אונס אחר קרא ק"ש בלבו - '''יצא'''. וכותב ה'''רמ"א''' שאף לכתחלה יעשה כן אם הוא במקום שאינו נקי לגמרי ואינו יכול לנקותו משום אונס (שיהרהר בליבו) ובלבד שלא יהא מקום מטונף לגמרי דאסור להרהר בדברי תורה במקום הטנופת.{{ש}}ודנו האחרונים לגבי כך שהשו"ע כתב שיצא ידי חובה, הרי ראינו במפורש שלא יוצאים ידי חובה בהרהור, כי לדעת רוב ככל הראשונים הרהור לאו כדיבור.
 
* ה'''לבוש''' {{מ|ס"ב ס"ד}} מסביר שבאמת יוצא ידי חובה, וכותב שלנידון דידן הרהור כדיבור דמי, ונראה שסובר שכל מחלוקת האמוראים היא לכתחילה. אבל בדיעבד - גם רב חסדא יסכים שהרהור כדיבור דמי.
* בצורה דומה כותב ה'''ברכי יוסף''' {{מ|סב ס"א. דין ד. הגהה}} שכותב שבאמת יוצא ידי חובה - ושיכול לסמוך על הדעות שהרהור כדיבור דמי.
* אולם ה'''פרי חדש''' {{מ|ס"ב ס"ד}} כתב שאם נסתלק האונס ויכול לברך קריית שמע שחייב לחזור לקרותה, כי קיימא לן הרהור לאו כדיבור. ומסתבר שלדבריו לא באמת יצא ידי חובה.
* ובדומה כותב ה'''משנה ברורה''' {{מ|ס"ב ס"ק ז'}} שהכוונה ביצא היא לא לגמרי, שהרי הרהור לא כדיבור. אלא הכוונה שעל כל פנים יהרהר בליבו והקב"ה יקבע לו שכר בעבור זה. אבל באמת אינו יוצא בזה, על כן כשיסתלק האונס אם עדיין לא עבר זמן ק"ש - מחוייב לחזור ולקרותה. ובביאור הלכה מוסיף עוד סיעת אחרונים שסוברת כמותו, ושככה נשמע מכך שרוב רובם של הראשונים סוברים שהרהור לא כדיבור, ושהכוונה ב"יצא" היא לא לגמרי, ושאם נפתר לו האונס - צריך לחזור ולקרותה. וכן כתב '''ערוך השולחן''' {{מ|ס"ב ס"ז}}
=== דינים נוספים בהרהור ===
==== אדם הצמא בלילה שיהרהר בברכה ====
* ה'''ט"ז''' {{שו"ע|או"ח|סב|ס"ב ס"ק א'}} מסיק מכך שהתרנו לאדם שיושב במקום מטונף להרהר בקריאת שמע {{מ|וכנראה שסובר שלא הצרכנו אותו לצאת למקום אחר}} שאף מי שצמא בלילה על מיטתו ולא יכול ליטול ידיו ולברך - שיהרהר הברכה בליבו וישתה. וכגון זה כותב ה'''ברכי יוסף''' שיכול לסמוך על דעת הרמב"ם והסמ"ג שאם בירך כל הברכות בליבו יצא ידי חובה. אבל מוסיף שירא שמיים ידחוק בעצמו לעמוד ולרחוץ ידיים כמו שצריך ולברך ברכה שלמה. וכן סובר '''ערוך השולחן''' {{מ|ס"ב ס"ז}} שבגלל שהוא משוקע בשינה נחשב כלא אפשר ויכול הרהר את הברכה בלב ולשתות.
* המשנה ברורה {{מ|ס"ק ח'}} מביא בשם ה'''מטה יהודה''' {{מ|מ"ז סק"ז}} לא כמוהו, שהרי הוא יכול להתאמץ לעמוד וליטול, ואי אפשר להשוות לחולה שבאמת לא יכול לעבור למקום אחר או לנקות את המקום, ואי אפשר להשוות בין אפשר לאי אפשר - וחייב לעמוד וליטול ידיים, ואם באמת הוא לא יכול (לדוגמה כי ממש קר לו או כי אין לו מים בכלל) יכול לקנח ידיו בכותל או בכל דבר שמנקה וזה מועיל - ואז יוכל להוציא את המילים מהפה.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

תפריט ניווט