391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←"חד עברא דנהרא": הרחבה
מ (ניסוח הפתיח) |
(←"חד עברא דנהרא": הרחבה) |
||
| שורה 144: | שורה 144: | ||
===נידונים שונים ב"חד עברא"=== | ===נידונים שונים ב"חד עברא"=== | ||
*<big>'''האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי חד עברא'''</big> | |||
כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ"פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו"ד קנט יג, וחו"מ לד לו) בשם '''מהר"א ששון''' בכת"י, '''שו"ת פני משה''' (ב קה), '''שו"ת מחנה חיים''' (או"ח ב' י"ח), '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פג), '''מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת''' (תליתאה ב לא), ו'''שו"ת בית יצחק''' (או"ח כט וקיז){{הערה|וע"ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו"ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו"ת חתם סופר''' (ח"ו ליקוטים כט סוד"ה אך מה).}}. | |||
אולם ב'''משנה למלך''' (מלו"ל ד ב) חולק ואומר שדווקא אם הנכשל יכל לעבור על האיסור בלי שיהא איזה אדם שהכשילו ועבר על לפנ"ע, רק אז המכשיל לא עבר על לאו זה. אך בקמרה שיכל לעבור רק אם אי מי יכשילו ויעבור על הלאו דלפנ"ע, אין זה נקרא "חד עברא". ומוכיח כך מ'''תוס'''' ב"מ עה: ד"ה ערב, שכתב שלווה עובר תמיד בלפנ"ע, וכן מתוס' בחגיגה יג., וכתב עוד, שתמיד יש חשש שהאחר יחזור בו ולא ירצה לעשות איסור, ואם כן אין ודאות שיכל להיכשל בלעדיו - ולא חשיב כחד עברא. וב'''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פג) תמה על טעמו הראשון מאי שנא, ועל טעמו השני אומר שבאמת הפני משה גם כן מיירי רק כשאין חשש זה, וכגון שיש לוה שרגיל ללוות בריבית וידוע שלא יחזור בו, או שיש לוה שוגג שידוע שלא ישמע לנו. ומ"מ כשיטה זו כך סוברים גם ה'''מנחת חינוך''' (רלב ג, וגם הוא הוכיח מהתוס' בחגיגה יג.), '''חוות דעת''' (יו"ד קס ביאורים א) החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (חו"מ ט סק"ג), וע"ע בספרו '''יעיר אוזן''' (מערכת ל יג). | |||
(וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו"ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו"ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' (כללים ו כו יא ד"ה ולפי)). | |||
ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו"ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע"ז ו:) שגם זה נחשב "חד עברא", אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו"ת כתב סופר''' יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש וד"ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' ב{{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד"ה אבל}} שואל על רש"י שהרי אין לפנ"ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ"א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש"י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו"ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק"ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס"ל דחשיב ח"ע גם ביכול רק ע"י קניה, "אמנם ב'''ביאור הגר"א''' שם משמע דס"ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת"ש בשם שו"ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם". | |||
וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ"ב''' (שמז סק"ז, ראו שם בשער הציון סק"י). | |||
כשהנכשל שוגג, באיסור דרבנן, הכשלת גוי מומר ומזיד, | כשהנכשל שוגג, באיסור דרבנן, הכשלת גוי מומר ומזיד, | ||
האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי ח"ע, וכן האם יש הבדל בין יש לו לבין צריך לקנות, ובין קונה מישראל למגוי | האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי ח"ע, וכן האם יש הבדל בין יש לו לבין צריך לקנות, ובין קונה מישראל למגוי | ||