הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,629 בתים ,  11:47, 22 באוקטובר 2021
הרחבה
(הרחבה)
שורה 33: שורה 33:


===קריאה בפה דווקא===
===קריאה בפה דווקא===
'''חז"ל''' מוסיפים בביאור המצווה שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה.
'''חז"ל''' מוסיפים בביאור המצווה שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה.
כך מובא ב'''ספרא''' ('''בחוקותי''' א ג): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח ('''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז).
כך מובא ב'''ספרא''' ('''בחוקותי''' א ג): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח ('''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז).
שורה 47: שורה 46:


ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים ('''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס ס"ק ד) בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' (שמות שנה א): "וכשאומר לשמך הגדול יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם".
ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים ('''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס ס"ק ד) בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' (שמות שנה א): "וכשאומר לשמך הגדול יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם".
===זכירה מתוך ספר===
===נוסח קיום המצווה===
מכיוון ש'''חז"ל''' פוסקים שיש לעשות את המצווה דווקא בפה, ישנה מחלוקת האם ישנו נוסח מסוים שיש לומר ע"מ לצאת ידי חובת הזכירה.
====הדעות שצריך נוסח מסוים====
*לפי דברי ה'''תוס'''' ('''ברכות''' יג א), '''תוס' הרא"ש''' (שם), רא"ש (שם ז כ), '''רשב"א''' (שם יג א), '''תוס' ר"י החסיד''' ו'''תוס' שאנץ''' (שם), משמע שיש חיוב מהתורה בנוסח מסוים ע"מ לצאת ידי חובה, כפי שאומר '''תוס'''': "פרשיות המחויבים לקרות מן התורה כמו פרשת זכור" ומשמע מדבריו שבקריאת פרשה זו מקיימים את מצוות זכור.
*כך גם משמע מדברי ה'''תרומת הדשן''' (קח) שכתב שטעות בידי בני הכפרים שמקפידים לבוא לעיירות דווקא כדי לשמוע מגילה במנין, וצריכים לבוא לשמוע פרשת זכור במנין בשבת שלפני פורים שהיא הרי חובה מהתורה. אך הרי גם בפורים ישנה קריאת התורה 'ויבא עמלק' והרי יכולים לצאת בזה ידי חובה? אלא משמע לדעתו שאין יוצאים ידי חובה בקריאה זו.
*כך גם דעת ה'''פעולת שכיר''' (קלג), '''ערוך השולחן''' (תרפה ה) ו'''המשנה ברורה''' (תרפה ס"ק טז).
====הדעות שלא צריך נוסח מסוים====
*ה'''רמב"ן''' כותב (סוף '''כי תצא''') שהאמירה בפה היא לספר לבניו ולדורותיו את מעשה עמלק שלא נשכח למחותו, אם כן יוצא שלדעתו כל אחד אומר במילים שלו ולא צריך נוסח מסוים.
*ה'''ראב"ד''' ו'''ר"ש משאנץ'''  כתבו (על '''תורת כהנים''' סוף ב'''חוקותי''') שאפשר לצאת ידי חובת מצווה זו אף בקריאת המגילה, יוצא שלדעתם אין צורך בנוסח מסוים.
====יציאת יד"ח בקריאת "ויבא עמלק"====
ישנו דיון בפוסקים האם ניתן לצאת ידי חובת המצווה רק בפרשת זכור או גם בפרשת 'ויבא עמלק'.
לדעת ה'''מגן אברהם''' (תרפה) אפשר לצאת ידי חובת המצווה אף בשמיעת קריאת התורה של פורים שהרי ביום זה קוראים את פרשת 'ויבא עמלק' ('''בשלח'''), ולא את פרשת זכור. לדעתו הסכימו ה'''באה"ט''', '''פמ"ג''', '''כה"ח''', '''חכמת שלמה''' ועוד מהאחרונים {{דרוש מקור}}.
המ'''הרי"ל דיסקין''' ('''שו"ת מהרי"ל דיסקין''' קונטרס אחרון ה ס"ק קא) וכן ה'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק טז), חולקים על דעת ה'''מג"א''', ופוסקים שא"א לצאת ידי חובה המצווה בשמיעת פרשת 'ויבא עמלק'. 
ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' בספרו "'''שיעורים לזכר אבא מרי'''", בהסתמך על הצעת ה'''רמב"ן''' בפרשת '''כי תצא''' "ונמצינו למדים מן התורה בשניה זכור ויהיה סמך למקרא מגילה מן התורה", טוען שמקרא מגילה וקריאת "ויבא עמלק" בפורים, מהוים המשך לקיום דאורייתא של מצות זכירת עמלק, שקוימה בקריאת "זכור" בשבת שלפני כן.
554

עריכות

תפריט ניווט