554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
וכתוב בפרקי ד'''רבי אליעזר''' (מד) דטעם המצווה הוא כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. '''רש"י''' על הפסוק ('''דברים''' כה יז) כותב שמעשה עמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא. ה'''סמ"ק''' (מצווה כג) מוסיף טעם לצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | וכתוב בפרקי ד'''רבי אליעזר''' (מד) דטעם המצווה הוא כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. '''רש"י''' על הפסוק ('''דברים''' כה יז) כותב שמעשה עמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא. ה'''סמ"ק''' (מצווה כג) מוסיף טעם לצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ||
ו טעם ה'''ספרי''' למצווה, הוא; כדי שנתפלל שהשי"ת ימחה את שם עמלק, כיון שאין שם ה' שלם כל עוד עמלק בעולם ('''כי תצא''' רצו. כך פירש רבי '''דוד פרדו''' על ספר ה'''ספרי'''). | ו טעם ה'''ספרי''' למצווה, הוא; כדי שנתפלל שהשי"ת ימחה את שם עמלק, כיון שאין שם ה' שלם כל עוד עמלק בעולם ('''כי תצא''' רצו. כך פירש רבי '''דוד פרדו''' על ספר ה'''ספרי'''). | ||
==אופן קיום מצוות הזכירה== | |||
===קריאה בפה דווקא=== | |||
'''חז"ל''' מוסיפים בביאור המצווה שכדי לצאת ידי חובה לא מספיק רק לזכור בלב אלא צריך לומר בפה. | |||
כך מובא ב'''ספרא''' (תחילת ב'''חוקותי'''): "תניא אי זכור יכול בלב כשהוא אומר אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים זכור, שתהא שונה בפיך". - מדוע כתוב בתורה גם לא תשכח וגם זכור, אלא שאל תשכח זה לא לשכוח בלב, אבל כדי לקיים את מצוות זכור יש לבטא זאת בדיבור ממש בפה כדי שלא נשכח ('''תורה תמימה''' '''דברים''' כה יז). | |||
בנוסף לומדים שם בספרא גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | |||
אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא. | |||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה את דברי ה'''ספרי''' ('''כי תצא''' כה יז), כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב. | |||
לכאורה תמוה שהרי כל הלימוד של ה'''ספרא''' לזכור בפה הוא מהכפילות של לא תשכח וזכור, והרי אין שום כפילות אלא אלו הם שתי מצוות נפרדות גם לא תעשה וגם עשה. וה'''שדי חמד''' (כללים מערכה ז) מביא את תירוץ ה'''חיד"א''', שה'''ספרא''' לא לומד מהכפילות, אלא מכך שהתורה לא כתבה לא תשכח מלזוכרו, ובמקום זאת כתבה שתי מצוות נפרדות. | |||