391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←"חד עברא דנהרא": עריכה
(←"חד עברא דנהרא": הרחבה) |
(←"חד עברא דנהרא": עריכה) |
||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
=="חד עברא דנהרא"== | =="חד עברא דנהרא"== | ||
ב'''גמ'''' (ע"ז ו.:) איתא, "...והתניא, אמר רבי נתן: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח, תלמוד לומר "ולפני עור לא תתן מכשול" ... הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי דנהרא" וב'''רש"י''': "דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל". וכך כתבו גם ב'''רי"ף''', '''רא"ש''', '''סמ"ג''' (ל"ת קסח) ו'''ריטב"א''' (שם, וכתב 'וכן הלכה'). | |||
אולם הרמב"ם לא הביא לחילוק זה ( | |||
אולם הרמב"ם לא הביא לחילוק זה (הל' רוצח ושמיה"נ י"ב י"ד וספר המצוות רצ"ט ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע"כ במנחת חינוך (רלבג ד"ה וכעת). ובהג' הגרי"פ פערלא על הרס"ג (ח"ג דף ר"ח) מביא שגם הבה"ג בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר"ע. וכתב שם הגרי"פ שס"ל לרמב"ם ובה"ג שסוגיא דגמ' בב"מ (ה:) חולקת על חילוק זה דע"ז ו', והלכה כבב"מ, וכעי"ז כתב ב'''שו"ת מטה לוי''' (ח"ב סי' י"ח) דס"ל לרמב"ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין (נ"ה) פליגא. (ויש לציין לרדב"ז (נזירות ה כ, וכעי"ז בהלכות אבל ג ה) שכתב על הרמב"ם שם "היינו דקאי בתרי עברי דנהרא"). | |||
ובמהרצ"ח בהגהות על הש"ס (שבת ג') כתב בדעת הרמב"ם, דס"ל שיש איסור דאורייתא דלפנ"ע אף בחד עברא מדין הוכח תוכיח. אמנם בשד"ח (כללים ו' כ"ו ג') כתב ע"ז דלכו"ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (וכן כתב בשער הציון סי' שמ"ז סק"ח, דמיירי באין יכול למונעו). (ועע"ז עוד בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"ז). | |||
להלכה, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_יורה_דעה_קנא|יו"ד קנא א}} מביא מחלוקת כשמכשיל גוי, דיש אומרים שמותר לגמרי בכה"ג, וב'''מג"א''' {{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים שמז|שמז סק"ד}} כתב שאין לפנ"ע בחד עברא (אך יש איסור דרבנן, כדלהלן). | |||
ובגדרי חד עברא, בשו"ת חוו"י (סי' קפ"ה) כתב שאם יכול להשיג רק ע"י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם "ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח" אז חשיב ח"ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ביד מלאכי (שס"ג) מהפר"ח (או"ח תצ"ו דיני מנהגי איסור כלל כ"ג), ובשו"ת כת"ס (יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש). | ובגדרי חד עברא, בשו"ת חוו"י (סי' קפ"ה) כתב שאם יכול להשיג רק ע"י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם "ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח" אז חשיב ח"ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ביד מלאכי (שס"ג) מהפר"ח (או"ח תצ"ו דיני מנהגי איסור כלל כ"ג), ובשו"ת כת"ס (יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש). | ||
| שורה 112: | שורה 117: | ||
===איסור "מסייע לדבר עבירה"=== | ===איסור "מסייע לדבר עבירה"=== | ||
אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה". | אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה". | ||
בתוס' בשבת ג. (ד"ה בבא) איתא, "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ הרא"ש (שם) והר"ן (שם ובע"ז ו') והריטב"א (ב"מ ה:), וכך ס"ל לתשב"ץ (בשו"ת ח"ג סי' קל"ג), וכ"כ הרדב"ז בהל' נזירות (ה' כ') "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם במג"א (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש. | בתוס' בשבת ג. (ד"ה בבא) איתא, "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ הרא"ש (שם) והר"ן (שם ובע"ז ו') והריטב"א (ב"מ ה:), וכך ס"ל לתשב"ץ (בשו"ת ח"ג סי' קל"ג), וכ"כ הרדב"ז בהל' נזירות (ה' כ') "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם במג"א (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש. | ||