הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>

הבדלים בין גרסאות בדף "איסור בלוע"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 12 בתים ,  22:43, 27 בדצמבר 2020
ביאור מחלוקת רש"י והרשב"א בגדר דין איסור בלוע
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ביאור מחלוקת רש"י והרשב"א בגדר דין איסור בלוע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:


'''ביאור סברת רש"י והרשב"א'''
'''ביאור סברת רש"י והרשב"א'''
ונראה בכל זה דהנה משיטת רש"י שהעמיד דברי הל"ב משום דאזלינן בתר בתחילה ומצרפים אפילו מה שכלה ואבד מחמת האור כמש"כ הרשב"א לדעתו, משמע דחולק על שיטת הרשב"א שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין ומצרפים אותו, וסובר דהבלוע אינו מצטרף להתיר האיסור, ולכך הוכיח מדאמרי' בל"ב שמשערינן במאי דבלעה קדירה שהכונה היא דאזלי' בתר בתחילה ובתחילה היה הכל בעין בתוך הקדירה. ונראה דרק משום כן הוצרך לומר של"ב היא דלא כסוגיא דלק' דאמרי' "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", דלשיטת הרשב"א והרמב"ם שכ' דסברת הל"ב היא שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין אין כאן סתירה בין הני ב' סוגיות, דודאי בסתם קדירה שבשלו בה כמה פעמים היתר ורק היום בשלו בה תערובת של היתר ואיסור, בלוע בה היתר יותר מן האיסור ול"ש כלל לומר "אטו התירא בלע איסורא לא בלע" ומשערין ההיתר הבלוע בה ומצטרף לבטל האיסור, ולקמן צריך לומר דאיירי בדיקולא שלא בשלו ומלחו בו מעולם ולא נבלע בו היתר אלא מתוך הך תערובת, וע"ז אמרינן "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", ורק לשיטת רש"י שאין מצרפים הבלוע אם כן סברת הגמ' היא דאזלי' בתר בתחילה שהיה ששים בעין לבטל האיסור, ושפיר כ' דזה אינו מדאמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע.
ונראה בכל זה דהנה משיטת רש"י שהעמיד דברי הל"ב משום דאזלינן בתר בתחילה ומצרפים אפילו מה שכלה ואבד מחמת האור כמש"כ הרשב"א לדעתו, משמע דחולק על שיטת הרשב"א שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין ומצרפים אותו, וסובר דהבלוע אינו מצטרף להתיר האיסור, ולכך הוכיח מדאמרי' בל"ב שמשערינן במאי דבלעה קדירה שהכונה היא דאזלי' בתר בתחילה ובתחילה היה הכל בעין בתוך הקדירה. ונראה דרק משום כן הוצרך לומר של"ב היא דלא כסוגיא דלק' דאמרי' "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", דלשיטת הרשב"א והרמב"ם שכ' דסברת הל"ב היא שחשבינן לבלוע כאילו הוא בעין אין כאן סתירה בין הני ב' סוגיות, דודאי בסתם קדירה שבשלו בה כמה פעמים היתר ורק היום בשלו בה תערובת של היתר ואיסור, בלוע בה היתר יותר מן האיסור ול"ש כלל לומר "אטו התירא בלע איסורא לא בלע" ומשערין ההיתר הבלוע בה ומצטרף לבטל האיסור, ולקמן צריך לומר דאיירי בדיקולא שלא בשלו ומלחו בו מעולם ולא נבלע בו היתר אלא מתוך הך תערובת, וע"ז אמרינן "אטו התירא בלע איסורא לא בלע", ורק לשיטת רש"י שאין מצרפים הבלוע אם כן סברת הגמ' היא דאזלי' בתר בתחילה שהיה ששים בעין לבטל האיסור, ושפיר כ' דזה אינו מדאמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע.
ולכך הרמב"ם לשיטתו דסובר דלא כרש"י פסק כל"ב דמשערין במאי דבלעה קדירה, ולא שייך כלל לסוגיא דלקמן, וזה כ' הטור שכ' דלהרשב"א לא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, כונתו דלהרשב"א לא אכפ"ל שנבלע גם מן האיסור משום דמשערין בהיתר שהיה בלוע מכבר בקדירה קודם שנתערבו ההיתר והאיסור. ובזה מובן כ' הטור שכ' "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק" אף דודאי מודה הרא"ש ורש"י דלא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע אלא משום דאיסורא דאורייתא הוא ואזלי' לחומרא, אבל מ"מ פליגי על סברת הרשב"א שהבלוע בדופני הקדירה הרי הוא כאילו הוא בעין, ואין מצרפים את הבלוע אלא אזלינן בתר בתחילה שהיה הכל בעין, ונפק"מ כגון כשיודע בהדיא שגם התירא בלע וגם איסורא בלע דמ"מ לדעת הרשב"א מצרפים את ההיתר שנבלע בקדירה כמה פעמים קודם תערובות ההיתר והאיסור, וע"ז כתב הטור דהרא"ש סובר שאין מצרפים ההיתר הבלוע בקדירה בכל אופן, ולפ"ז מקורו בדברי הרא"ש, אינו כמו שכתב הב"י מדסתם ולא חילק, אלא בהדיא מוכח כן מדכתב לסתור הל"ב מדאמרי' לק' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, דמזה מוכח בהדיא דאין מצרפין הבלוע ורק אזלי' בתר בתחילה וכמשנ"ת.
ולכך הרמב"ם לשיטתו דסובר דלא כרש"י פסק כל"ב דמשערין במאי דבלעה קדירה, ולא שייך כלל לסוגיא דלקמן, וזה כ' הטור שכ' דלהרשב"א לא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, כונתו דלהרשב"א לא אכפ"ל שנבלע גם מן האיסור משום דמשערין בהיתר שהיה בלוע מכבר בקדירה קודם שנתערבו ההיתר והאיסור. ובזה מובן כ' הטור שכ' "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא חילק" אף דודאי מודה הרא"ש ורש"י דלא אמרי' אטו התירא בלע איסורא לא בלע אלא משום דאיסורא דאורייתא הוא ואזלי' לחומרא, אבל מ"מ פליגי על סברת הרשב"א שהבלוע בדופני הקדירה הרי הוא כאילו הוא בעין, ואין מצרפים את הבלוע אלא אזלינן בתר בתחילה שהיה הכל בעין, ונפק"מ כגון כשיודע בהדיא שגם התירא בלע וגם איסורא בלע דמ"מ לדעת הרשב"א מצרפים את ההיתר שנבלע בקדירה כמה פעמים קודם תערובות ההיתר והאיסור, וע"ז כתב הטור דהרא"ש סובר שאין מצרפים ההיתר הבלוע בקדירה בכל אופן, ולפ"ז מקורו בדברי הרא"ש, אינו כמו שכתב הב"י מדסתם ולא חילק, אלא בהדיא מוכח כן מדכתב לסתור הל"ב מדאמרי' לק' אטו התירא בלע איסורא לא בלע, דמזה מוכח בהדיא דאין מצרפין הבלוע ורק אזלי' בתר בתחילה וכמשנ"ת.
שורה 17: שורה 16:
אמנם צע"ג דבגמ' בפסחים מד: אמרי' דלר"ע ילפי' טעם כעיקר דאורייתא מגיעולי נכרים גיעולי נכרים לאו טעמא בעלמא הוא ואסור ה"נ ל"ש, וצ"ע דגיעולי נכרים הו"ל לאסור מדאורייתא גם למ"ד טעם כעיקר דרבנן משום דליכא ס' במאכל כנגד הקדירה שנתבשל בה או מספק שמא אין ס' כנגד מה שבישל העכו"ם (ובשלמא בילפותא מנזיר יש לחלק בין מב"מ למין בשאינו מינו עיין מש"כ "נותן טעם" אבל כאן הא שמא בשל בה העכו"ם ג"כ מינו של הישראל). אבל להנ"ל א"ש דאף שבעי' ס' כנגד האיסור ובלא"ה אסור מדאורייתא אפי' בדליכא טעמא וכ"ש למ"ד טעם כעיקר דרבנן, מ"מ היינו דוקא באיסור בעין שנותן טעם, כמו בזרוע בשלה באיל, אבל בקדירה הבלועה מאיסור דלרש"י חשיב כמי שאינו בזה לא בעי' ס' ואינו אוסר אלא מחמת נתינת טעם ולמ"ד טעם כעיקר דרבנן מותר אף בדליכא טעם כלל.
אמנם צע"ג דבגמ' בפסחים מד: אמרי' דלר"ע ילפי' טעם כעיקר דאורייתא מגיעולי נכרים גיעולי נכרים לאו טעמא בעלמא הוא ואסור ה"נ ל"ש, וצ"ע דגיעולי נכרים הו"ל לאסור מדאורייתא גם למ"ד טעם כעיקר דרבנן משום דליכא ס' במאכל כנגד הקדירה שנתבשל בה או מספק שמא אין ס' כנגד מה שבישל העכו"ם (ובשלמא בילפותא מנזיר יש לחלק בין מב"מ למין בשאינו מינו עיין מש"כ "נותן טעם" אבל כאן הא שמא בשל בה העכו"ם ג"כ מינו של הישראל). אבל להנ"ל א"ש דאף שבעי' ס' כנגד האיסור ובלא"ה אסור מדאורייתא אפי' בדליכא טעמא וכ"ש למ"ד טעם כעיקר דרבנן, מ"מ היינו דוקא באיסור בעין שנותן טעם, כמו בזרוע בשלה באיל, אבל בקדירה הבלועה מאיסור דלרש"י חשיב כמי שאינו בזה לא בעי' ס' ואינו אוסר אלא מחמת נתינת טעם ולמ"ד טעם כעיקר דרבנן מותר אף בדליכא טעם כלל.


[[קטגוריה: מאכלות אסורות]]
[[קטגוריה: תערובות]]
53

עריכות

תפריט ניווט