71
עריכות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||בבא מציעא נח א, נדרים לז א||שבת ו כה|אורח חיים שו ד | {{מקורות||בבא מציעא נח א, נדרים לז א||שבת ו כה|אורח חיים שו ד}} | ||
האופן המותר והאופן האסור ליטול שכר, עבור שירות שנותן או פעולה שעושה בשבת. | האופן המותר והאופן האסור ליטול שכר, עבור שירות שנותן או פעולה שעושה בשבת. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ||
ב'''תוספתא''' (שבת יח טז) מובא שאין לומר תן לי שכרי של שבת, אלא אומר לו תן לי שכרי של לעשרה ימים. ובגירסה אחרת של ה'''תוספתא''' (בבא מציעא ח א) מבואר דאיירי בשכיר שבת, כלומר של שבוע. | ב'''תוספתא''' (שבת יח טז) מובא שאין לומר תן לי שכרי של שבת, אלא אומר לו תן לי שכרי של לעשרה ימים. ובגירסה אחרת של ה'''תוספתא''' (בבא מציעא ח א) מבואר דאיירי בשכיר שבת, כלומר של שבוע. | ||
==שכר שבת בדיעבד== | ==שכר שבת בדיעבד== | ||
כתב ה'''מרדכי''' (שבת רמו) בשם רבנו גרשום שגויים שאפו בתנור של ישראל בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אינו יכול להינות מאותה הפת, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (עבודה זרה כב ב) דאיתא בברייתא שלא יאמר ישראל לגוי שותפו 'טול אתה חלקך בשבת ואני בחול', והטעם משום שכיון שהם שותפים ועל שניהם מוטלת העבודה, א"כ מה שהגוי עושה בשבת הוא כשלוחו של ישראל. וכתוב שם 'ואם באו לחשבון אסור' מבואר מזה דאפילו בדיעבד אסור ליטול שכר שבת. והובא כל זה להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רמה ו). | כתב ה'''מרדכי''' (שבת רמו) בשם רבנו גרשום שגויים שאפו בתנור של ישראל בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אינו יכול להינות מאותה הפת, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (עבודה זרה כב ב) דאיתא בברייתא שלא יאמר ישראל לגוי שותפו 'טול אתה חלקך בשבת ואני בחול', והטעם משום שכיון שהם שותפים ועל שניהם מוטלת העבודה, א"כ מה שהגוי עושה בשבת הוא כשלוחו של ישראל. וכתוב שם 'ואם באו לחשבון אסור' מבואר מזה דאפילו בדיעבד אסור ליטול שכר שבת. והובא כל זה להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רמה ו). | ||
עריכות