10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת"
←שכר שבת בדיעבד
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==שכר שבת לדבר מצוה== | ==שכר שבת לדבר מצוה== | ||
==שכר שבת בדיעבד== | ==שכר שבת בדיעבד== | ||
[[קטגוריה:איסורי | כתב ה'''מרדכי''' (שבת רמו) בשם רבנו גרשום שגויים שאפו בתנור של ישראל בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אינו יכול להינות מאותה הפת, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (עבודה זרה כב ב) דאיתא בברייתא שלא יאמר ישראל לגוי שותפו 'טול אתה חלקך בשבת ואני בחול', והטעם משום שכיון שהם שותפים ועל שניהם מוטלת העבודה, א"כ מה שהגוי עושה בשבת הוא כשלוחו של ישראל. וכתוב שם 'ואם באו לחשבון אסור' מבואר מזה דאפילו בדיעבד אסור ליטול שכר שבת. והובא כל זה להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רמה ו). | ||
<BR/>ובהערות '''בגדי ישע''' על המרדכי לבעל השל"ה (כא) כתב ליישב הגירסה שרק לכתחילה אסור ליטול, אבל בדיעבד אם נתנו לו מותר להינות מן הפת. וב'''לבוש''' כתב (רמה ג) שטעם האיסור הוא מפני שנאפית הפת בשבילו, ולכן אסור בהנאה מדרבנן. ולפי"ז שכר שבת בדיעבד שרי. | |||
אבל רוב ככל האחרונים דחו דברי הבגדי ישע והלבוש, וכתבו שאף בדיעבד אסור. כן כתב ה'''גר"ז''' () וה'''באור הלכה''' (ד"ה אסור) ו'''ערוך השלחן''' (יח). | |||
וב'''ריטב"א''' (עבודה זרה כו א) כתב שאף למה שסבר רב יוסף להתיר ליילד נכרית בשכר בשבת משום איבה, היה צריך ליטול השכר ולזרקו לים, לפי ששכר שבת הוא. | |||
ועל פי דברים אלו כתב ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח עו) שכל שכר שבת אסור בדיעבד בין לו ובין לאחרים. {{ראה עוד|שכר שבת|בדיעבד}} | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | |||