71
עריכות
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | ||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
כתב '''רש"י''' (כתובות סד א ד"ה כשכר שבת) שטעם האיסור הוא משום גזירה משום [[מקח וממכר]] ושכירות. וב'''מהר"ם שי"ף''' שם העיר על דבריו, שמקח וממכר גופא גזירה היא, וסיים דאפשר שכוונתו משום [[עובדין דחול]], וכעי"ז כתב בשו"ת '''בית שערים''' (אורח חיים ערה). | כתב '''רש"י''' (כתובות סד א ד"ה כשכר שבת) שטעם האיסור הוא משום גזירה משום [[מקח וממכר]] ושכירות. וב'''מהר"ם שי"ף''' שם העיר על דבריו, שמקח וממכר גופא גזירה היא, וסיים דאפשר שכוונתו משום [[עובדין דחול]], וכעי"ז כתב בשו"ת '''בית שערים''' (אורח חיים ערה). | ||
| שורה 32: | שורה 24: | ||
שדחה דבריו. גם ב'''משנה ברורה''' (טו) למד דכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, אך לא הזכיר בזה צורך מצוה. <BR/> | שדחה דבריו. גם ב'''משנה ברורה''' (טו) למד דכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, אך לא הזכיר בזה צורך מצוה. <BR/> | ||
ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. ודברים דומים לזה כתב ה'''רי"מ שטרן''' בקובץ מבית לוי (תשרי תשנח ב לא). | ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. ודברים דומים לזה כתב ה'''רי"מ שטרן''' בקובץ מבית לוי (תשרי תשנח ב לא). | ||
==הגדרת שכר== | |||
הקשה בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=262 (שז ו)] על דברי הגמרא (שבת קנא א) שאומרת שמותר לומר לחבירו בשבת 'שמור לי ואשמור לך', למה לא חשיב שכר שבת, והרי [[שמור לי ואשמור לך חשיב שומר שכר]]. ותירץ שאף שלענין ממון נחשב הוא שומר שכר, מ"מ לענין שכר שבת, בעינן שכר ממש, דלא"ה אינו אסור. ומטעם זה התיר גם לנכות חוב עבור שמירה בשבת, דל"ח שכר שבת. והביא ראיה לדבריו מהגמרא (כתובות סד א) שאין מוסיפים על כתובת האשה שכר על יום השבת, כאשר בעלה מורד, אך כן מפחיתים ממנה כאשר היא מורדת, ואין בזה משום שכר שבת, כיוון שהוא רק ניכוי חוב של הבעל.<BR/> | |||
מבואר יוצא מדבריו ששכר שבת מוגדר רק שכר ממש, ולא ניכוי חוב וכן לא תועלת אחרת שמרוויח עבור שמירתו בשבת. גם ב'''מגן אברהם''' (ז) כתב דמחילת חוב אינה שכר שבת, והביא לזה הראיה מן הגמ' בכתבות הנזכרת. | |||
<BR/>אבל ה'''אור שמח''' על הרמב"ם (שבת כד ח) חלק על דבריו וכתב דהא דהתירו שמור לי ואשמור לך הוא מפני שלא נוסף לו שום דבר על ממונו הקיים, אלא שמירה בעלמא היא. אך אם נותן לו הנאה אחרת שהיא תוספת על ממונו, אפילו שאינה שכר ממש, חשיב כשכר שבת ואסור. ולכן אף מחילת חוב אסורה, כיון שנוסף לו ממון עבור פעולתו בשבת. [ותירץ את הגמרא בכתובות דהתם לא חשיב שכר שבת כיון שאין האשה עושה שום פעולה, אלא ההפחתה נעשית מאליה]. | |||
<BR/>ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כח נח) הכריע כדברי האו"ש גם לענין מחילת חוב, אך כתב גם (כח {קכה*}) שמחילת חוב שהיא בתורת מתנה מותרת, כלומר רק אם התנו מראש שיעשה לו שירות בשבת עבור שימחל לו חובו אסור. | |||
===פחות משווה פרוטה=== | |||
כתוב בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=113 (ט)] | |||
דפחות משווה פרוטה לא מיקרי שכר שבת, דדווקא באיסורי דאורייתא כרבית וגניבה וגזילה הקפידה תורה על פחות משו"פ, אבל שכר שבת שהוא דרבנן מותר, וכ"ש לשיטת רש"י שהוא משום מקח וממכר, אין לגזור בפחות משווה פרוטה, דאין קנין בפחות משווה פרוטה. והו"ד להלכה ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קיד}). | |||
==הבלעה== | ==הבלעה== | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | ||
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). | <BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). ובשו"ת '''איגרות משה''' (ה יח) הסתפק בלשון הרמ"א, לפי שמשמע מלשונו שאף שאין בעל הבית יכול לחזור בו באמצע השכירות, מ"מ צריך שיהיה השכר בהבלעה, ונשאר בצ"ע. | ||
אולם כעין דברי הרמ"א כבר כתב מרן '''בדק הבית''' בשם ה'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן. כן ביאר גם ב'''בני ציון''' ליכטמן (ה) והביא שגם הר"ן לא התכוון כדברי הדרכ"מ, אלא כוונתו רק לומר שאם אין תנאי מראש לזמן ממושך אלא כל יום מוסיף, הוי שכר שבת וכדמוכח בכתובות, וע"ש שמביא להסבר זה ראיה מהשיטה מקובצת. {{ראה עוד|שכר שבת|הבלעה}}. | |||
כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו). | כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו). | ||
עריכות