261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הרי"ף
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "נאמר בגמרא: "אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר גלי שוק עברי נהרות{{הערה|ישעיהו, פרק מז, פסוק...") |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{ציטוט|אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת... כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ולקריאת שמע.}} | {{ציטוט|אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה - והא אמר רב ששת... כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף! אלא: באשתו, ולקריאת שמע.}} | ||
* דעת '''רב האי גאון''' והרבה מהראשונים, שאכן כל ארבע המימרות נאמרו לעניין אמירת דברים שבקדושה.{{הערה|המרדכי (ברכות רמז פ) בשם רב האי גאון, יראים (סימן שצב) בשם רב יהודאי גאון, ראבי"ה (חלק א סימן עו), וכתב שכן פירש רבנו חננאל}} | *דעת '''רב האי גאון''' והרבה מהראשונים, שאכן כל ארבע המימרות נאמרו לעניין אמירת דברים שבקדושה.{{הערה|המרדכי (ברכות רמז פ) בשם רב האי גאון, יראים (סימן שצב) בשם רב יהודאי גאון, ראבי"ה (חלק א סימן עו), וכתב שכן פירש רבנו חננאל}} | ||
* לדעת '''הרא"ש''' וחלק מהראשונים, המימרא 'קול באשה ערוה' נאמר רק לעניין צניעות: שלא ישמע קול זמר הנשים, אבל מותר לקרוא קריאת שמע אם שומע.{{הערה|רא"ש סימן לז ועוד}} | *לדעת '''הרא"ש''' וחלק מהראשונים, המימרא 'קול באשה ערוה' נאמר רק לעניין צניעות: שלא ישמע קול זמר הנשים, אבל מותר לקרוא קריאת שמע אם שומע.{{הערה|רא"ש סימן לז ועוד}} | ||
*ולדעת '''הרי"ד''' ועוד מהראשונים הוא הדין לשיער.{{הערה|פסקי רי"ד ברכות כד. ועוד}} | *ולדעת '''הרי"ד''' ועוד מהראשונים הוא הדין לשיער.{{הערה|פסקי רי"ד ברכות כד. ועוד}} | ||
ומכל מקום, שוק נאמר לעניין איסור אמירת דברים שבקדושה.{{הערה|שם}} | ומכל מקום, שוק נאמר לעניין איסור אמירת דברים שבקדושה.{{הערה|שם}} | ||
* ואילו '''רש"י''' פירש: "שוק - באשת איש. ערוה - ''להסתכל'', וכן ''באשתו לקריאת שמע''". | *ואילו '''רש"י''' פירש: "שוק - באשת איש. ערוה - ''להסתכל'', וכן ''באשתו לקריאת שמע''". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א}} | הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד עמוד א}} | ||
הראב"ד עצמו נחלק על הרי"ף, והסביר שכאן מדובר בראיה ומשום טירדה. וכן דעת | הראב"ד עצמו נחלק על הרי"ף, והסביר שכאן מדובר בראיה ומשום טירדה. וכן דעת שאר הראשונים. | ||
==האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים== | ==האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
שאלו הראשונים: מה הוסיף רב חסדא על דברי רב יצחק, הרי שוק נכלל בטפח באשה? | שאלו הראשונים: מה הוסיף רב חסדא על דברי רב יצחק, הרי שוק נכלל בטפח באשה? | ||
* הרשב"א תירץ בשם הראב"ד: "למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה, אע"פ שאינו מקום צנוע באיש".{{הערה|חידושי הרשב"א ברכות כד.}} | *הרשב"א תירץ בשם הראב"ד: "למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה, אע"פ שאינו מקום צנוע באיש".{{הערה|חידושי הרשב"א ברכות כד.}} | ||
* הריטב"א תירץ: "שוק באשה ערוה. קא משמע לן, שאף על פי שפעמים הוא נגלה, דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה".{{הערה|חידושי הריטב"א ברכות כד., והם השיטה מקובצת על ברכות.}} | *הריטב"א תירץ: "שוק באשה ערוה. קא משמע לן, שאף על פי שפעמים הוא נגלה, דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה".{{הערה|חידושי הריטב"א ברכות כד., והם השיטה מקובצת על ברכות.}} | ||
* והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן, וכל שכן פניה דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חייפ סימן עה}} | *והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן, וכל שכן פניה דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חייפ סימן עה}} | ||
לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר מסתם טפח באשה. וכן נראה דעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באשה ערוה. | לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר מסתם טפח באשה. וכן נראה דעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באשה ערוה. | ||
* הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה}} וכן דעת '''הט"ז'''{{הערה|סימן עה סעיף קטן א}}. | *הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה}} וכן דעת '''הט"ז'''{{הערה|סימן עה סעיף קטן א}}. | ||
==מהו שוק== | ==מהו שוק== | ||
===לשון תורה ולשון חכמים=== | ===לשון תורה ולשון חכמים=== | ||
| שורה 99: | שורה 100: | ||
===בשוק=== | ===בשוק=== | ||
* וכן כתב '''הראבי"ה''': "טפח באשה ערוה... וכן שוק באשה ערוה וכן שער באשה ערוה [וכן קול באשה ערוה] כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדם... ''וכל הדברים [שהזכרנו למעלה] לערוה, דווקא בדבר שאין רגילות להגלות''".{{הערה|ראבי"ה על מסכת ברכות, סימן עו.}} והובאו דבריו בראשונים נוספים.{{הערה|מרדכי ברכות רמז פ, אגור הלכות ברכות סימן קכז, הגהות מיימוניות הלכות קריאת שמע פרק ג אות ס.}} | *אף לעניין השוק, כתב '''האגודה''': "טפח באשה ערוה, שוק באשה ערוה ''במקום שדרך לכסות''".{{הערה|האגודה על מסכת ברכות, פרק ג אות עג}} | ||
*וכן כתב '''הראבי"ה''': "טפח באשה ערוה... וכן שוק באשה ערוה וכן שער באשה ערוה [וכן קול באשה ערוה] כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדם... ''וכל הדברים [שהזכרנו למעלה] לערוה, דווקא בדבר שאין רגילות להגלות''".{{הערה|ראבי"ה על מסכת ברכות, סימן עו.}} והובאו דבריו בראשונים נוספים.{{הערה|מרדכי ברכות רמז פ, אגור הלכות ברכות סימן קכז, הגהות מיימוניות הלכות קריאת שמע פרק ג אות ס.}} | |||
בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום: | בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום: | ||
| שורה 136: | שורה 138: | ||
אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד}} | אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד}} | ||
<references /> | |||