הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בהדלקת נר שבת"

שורה 9: שורה 9:


===קדימת הנשים במצווה===
===קדימת הנשים במצווה===
כתב ה'''רמב"ם''' (ה ג) שהסיבה שנשים מצוות בדבר זה יותר מן האנשים היא לפי שהן מצויות בבית ועסוקות במלאכת הבית. <BR/>
כתב ה'''רמב"ם''' (ה ג) שהסיבה שנשים מצוות בדבר זה יותר מן האנשים היא לפי שהן מצויות בבית ועסוקות במלאכת הבית. <BR/>
וה'''טור''' כתב טעם נוסף על פי המדרש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9658&hilite=d975c3e0-167f-4d03-81cb-fbb8937ebac6&st=%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%94&pgnum=141 (בראשית רבה יז)] והירושלמי (שבת ב ו), לפי שהיא כבתה נרו של עולם ע"י שגרמה מיתה לאדם הראשון.   
וה'''טור''' כתב טעם נוסף על פי המדרש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9658&hilite=d975c3e0-167f-4d03-81cb-fbb8937ebac6&st=%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%94&pgnum=141 (בראשית רבה יז)] והירושלמי (שבת ב ו), לפי שהיא כבתה נרו של עולם ע"י שגרמה מיתה לאדם הראשון.   
שורה 18: שורה 17:
וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=109&hilite= (רסג ג)]  
וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=109&hilite= (רסג ג)]  
הביא בשם היעב"ץ בספר '''לחם שמים''' שכתב שאם קדם הבעל והפריש חלה, חייב לשלם לאשתו כדין ה[[חוטף מצוה מחבירו]], ולכא' הוא הדין להדלקת הנר. אבל החיד"א שם חלק על דבריו וכתב דאף שהאשה קודמת, מ"מ אין האיש מחוייב לשלם אם חטף, ואין לאשתו עליו אלא תרעומת, שהרי המצוה גם שלו היא, והנר והבית שלו. והביאו '''כף החיים''' (כב) ו'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו). וב'''שלחן ערוך הרב''' (קונטרס אחרון ב) כתב דהאשה אינה אלא שלוחה של הבעל, וכן מבואר מתוך דברי הב"ח הנ"ל.
הביא בשם היעב"ץ בספר '''לחם שמים''' שכתב שאם קדם הבעל והפריש חלה, חייב לשלם לאשתו כדין ה[[חוטף מצוה מחבירו]], ולכא' הוא הדין להדלקת הנר. אבל החיד"א שם חלק על דבריו וכתב דאף שהאשה קודמת, מ"מ אין האיש מחוייב לשלם אם חטף, ואין לאשתו עליו אלא תרעומת, שהרי המצוה גם שלו היא, והנר והבית שלו. והביאו '''כף החיים''' (כב) ו'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו). וב'''שלחן ערוך הרב''' (קונטרס אחרון ב) כתב דהאשה אינה אלא שלוחה של הבעל, וכן מבואר מתוך דברי הב"ח הנ"ל.
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}}


===חיוב לבעל בשאר החדרים===
===חיוב לבעל בשאר החדרים===
שורה 23: שורה 24:
שמסתפק אם יש לאיש חיוב בפני עצמו להדליק (בחדר שמשתמש בו) מעבר לחיוב של האישה להדליק במקום האכילה, והוא עצמו היה נוהג להדליק ואף לברך כשהדליק לפני אשתו. אלא שכתב שראה בספר '''שלחן עצי שטים''' חעלמא (ד) שאין לבעל לברך, אלא אשתו מדלקת ומברכת והוא יוצא בברכתה, וע"ש שלא הכריע בזה. אבל בשו"ת '''רב פעלים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1401&st=&pgnum=286 (ב נ)]  
שמסתפק אם יש לאיש חיוב בפני עצמו להדליק (בחדר שמשתמש בו) מעבר לחיוב של האישה להדליק במקום האכילה, והוא עצמו היה נוהג להדליק ואף לברך כשהדליק לפני אשתו. אלא שכתב שראה בספר '''שלחן עצי שטים''' חעלמא (ד) שאין לבעל לברך, אלא אשתו מדלקת ומברכת והוא יוצא בברכתה, וע"ש שלא הכריע בזה. אבל בשו"ת '''רב פעלים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1401&st=&pgnum=286 (ב נ)]  
מבואר דיש חיוב על הבעל בשאר החדרים, בנוסף על החיוב העיקרי של האשה להדליק.
מבואר דיש חיוב על הבעל בשאר החדרים, בנוסף על החיוב העיקרי של האשה להדליק.
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}}


==איש שאינו יוצא בהדלקת אשתו==
==איש שאינו יוצא בהדלקת אשתו==