10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 34: | שורה 34: | ||
גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | ||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה) כותב שיכול לקרוא ואף לברך אפילו אחר שעה שישית, אלא שאין לו שכר כקורא בעונתה אלא כקורא בתורה. | ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה) כותב שיכול לקרוא ואף לברך אפילו אחר שעה שישית, אלא שאין לו שכר כקורא בעונתה אלא כקורא בתורה. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה לא קראה) הביא דברי הגאונים שאחר שעה רביעית אינו קורא הברכות, וכתב שכן הדברים נראים. | ||
[[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | [[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | ||