10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== לכתחילה ובדיעבד == | == לכתחילה ובדיעבד == | ||
אמנם '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) כותב שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה. ומביא ראיה לזה מהמשנה שאמרה שהטובל יקרא בתוך המים, אם לא יכול לעלות ולקרוא עד שתנץ החמה, ובודאי אם לא היה הדין כן לקרוא לכתחילה קודם הנץ, היתה המשנה אומרת לקרוא אחר שיעלה מן המים. ואף יותר ראוי לחוש ולקרוא קודם הנץ החמה, מאשר שיסמוך גאולה לתפילה. שהרי העדיפו שיקרא במים ויפסיק בין קריאת שמע לתפילה, ולא שיאחר הקריאה אחר הנץ. | אמנם '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) כותב שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה. ומביא ראיה לזה מהמשנה שאמרה שהטובל יקרא בתוך המים, אם לא יכול לעלות ולקרוא עד שתנץ החמה, ובודאי אם לא היה הדין כן לקרוא לכתחילה קודם הנץ, היתה המשנה אומרת לקרוא אחר שיעלה מן המים. ואף יותר ראוי לחוש ולקרוא קודם הנץ החמה, מאשר שיסמוך גאולה לתפילה. שהרי העדיפו שיקרא במים ויפסיק בין קריאת שמע לתפילה, ולא שיאחר הקריאה אחר הנץ. | ||
<BR/>וכן מדוייק בלשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר''', ויתכן שלמד כן מדברי הירושלמי הנ"ל. | <BR/>וכן מדוייק בלשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר''', ויתכן שלמד כן מדברי הירושלמי הנ"ל. וכן כתב גם ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה). | ||
<BR/>עוד כתב רבנו יונה שם (ד"ה ומצינו) שגם מי שלא קורא קודם עמוד השחר, אלא מאחר לקרוא אחר הנץ, חייב להקדים זמן קריאת שמע ככל שיש באפשרותו, ולא להמתין עד ג' שעות. והוכיח זאת מן הגמרא ביומא לגבי הנברשת של זהב, שכל העם בירושלים היו קוראים את שמע מיד שהיו ניצוצות מנתזים ממנה, והיו צריכים לזה סימן, כדי לקרוא את שמע מוקדם ככל שניתן. | <BR/>עוד כתב רבנו יונה שם (ד"ה ומצינו) שגם מי שלא קורא קודם עמוד השחר, אלא מאחר לקרוא אחר הנץ, חייב להקדים זמן קריאת שמע ככל שיש באפשרותו, ולא להמתין עד ג' שעות. והוכיח זאת מן הגמרא ביומא לגבי הנברשת של זהב, שכל העם בירושלים היו קוראים את שמע מיד שהיו ניצוצות מנתזים ממנה, והיו צריכים לזה סימן, כדי לקרוא את שמע מוקדם ככל שניתן. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.<BR/> | ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.<BR/> | ||
גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | ||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה) כותב שיכול לקרוא ואף לברך אפילו אחר שעה שישית, אלא שאין לו שכר כקורא בעונתה אלא כקורא בתורה. | |||
[[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | [[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | ||