הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

'''תרומת הדשן''' (שיג) כתב שלא צריך שידע המוכר בשעת התפיסה, והביאו '''הפרישה''' (חו"מ סו יח), וכן נקט להלכה ב'''סמ"ע''' שם (מו). מאידך '''הש"ך''' שם (סו) כתב שמלשון '''הרא"ש''' בב"מ פ' איזהו נשך (לב), משמע שצריך שידע המוכר בשעת התפיסה שהקונה תופס, ולקמן (רט ה) הוסיף הש"ך שכך משמע מדעת '''רש"י''' (ב"מ סו ב ד"ה לא מפקינן), '''הנימוק"י''' (שם לז ב), '''תוס'''' (שם ד"ה התם), '''הגהות מרדכי''' (שם תלו), '''תוס'''' בבא בתרא (מא מ ד"ה אמר) בשם '''ר"ת''', ו'''הגהות אושרי''' (בבא בתרא ג לו). וכן הסכים '''הקצות''' (רלה ו), וכתב שם שכך היא דעת '''הרמב"ם'''. '''הנודע ביהודה''' (תנינא אה"ע ק) כתב, שאם הנותן ידע שהקונה לקח, אבל אין בכך הוכחה שמחל ואיפשר לו לזכות, הרי שלדעת הש"ך תהיה על הקונה חובה להחזיר, ולדעת הסמ"ע לא. ועל כן בעל שהתחייב לאשתו תכשיטים, אין אומרים לדעת הש"ך שמה שאיפשר לאשה להתקשט בהם מעיד על מחילה מצידו, שהרי הבעל רוצה שאשתו תתקשט בעודה תחתיו, ולא שתיקח אותם ותתגרש ממנו.