הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,627 בתים ,  13:12, 7 במאי 2018
שורה 285: שורה 285:
{{ציטוטון|...אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש '''לעתים''' בדבר מועט כקערה וכיוצא בה, '''אסור להשתמש אפילו בשפע''', גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא לידי נתינת טעם.|המשך ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שו"ע יו"ד צט ז]}}.
{{ציטוטון|...אבל אם נבלע בכלי שדרכו להשתמש '''לעתים''' בדבר מועט כקערה וכיוצא בה, '''אסור להשתמש אפילו בשפע''', גזירה שמא ישתמש בה בדבר מועט ויבא לידי נתינת טעם.|המשך ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שו"ע יו"ד צט ז]}}.


וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>, '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזי"צ''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא.
וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא.
 
'''ב"ח''' ע"פ ה'''רא"ה''' וה'''טור'''- לא קבלו היתר זה, דחיישינן שמא יתן בכלי מעט אוכל ויאסר.  וכ"פ ה'''ש"ך''' (בסימן קכב) וה'''ט"ז''' (אצלנו). וכ"פ הלבוש. וכ"פ ה'''חכ"א''' וכתב שכ"ד כל האחרונים (ולכן כ"פ ב'''בדה"ש''').
 
והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''.
 
ה'''יד אברהם''' ו'''ערוה"ש''' כתבו להקל אף בכלי שאינו ב"י.
----[[:קובץ://192.168.0.3/מסמכים ישיבה/שילובים/דביר רוס/איסור והיתר/הלכות איסור והיתר.doc# ftnref1|[1]]] לגבי המקרה שהתיר הט"ז, לא זכיתי להבינו היטב. גם בדה"ש,שירת הים,ויזי"צ,מערה"ש ודרכי הלכה לא עזרו לי בזה. בסופו של דבר הכי נראה כפי שכתב ויזי"צ בשם הרא"ש וזהו שכתבתי למעלה. לכאורה לא צריך שהאיסור תמיד יתן טעם פגום בכל סוגי התבשילים שמבשלים בקדירה זו, אלא מספיק שיתן טעם פגום בתבשיל שמבשל כעת. אמנם מסגנון החששות שכתב הט"ז זה קצת קשה, שלא סביר להתיר לאדם להחליט לפי התבשיל שהוא מבשל עתה אם האיסור נותן טעם פגום או לא.
 
(בתחילה היה כתוב לי ע"פ כמה מהספרים הנ"ל בשם הט"ז שאפשר להקל רק באיסור פגום מועט שנבלע בקדירה שהדרך להשתמש בה בשפע. אבל זה מוזר, שכן איסור כזה לא אוסר את הקדירה).  


=== הוספת שמן לשמן שנשאר מנרות חנוכה ===
=== הוספת שמן לשמן שנשאר מנרות חנוכה ===
284

עריכות

תפריט ניווט