10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 112: | שורה 112: | ||
'''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | '''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | ||
ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע | ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע. | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) | גם '''תלמידי רבינו יונה''' (ב א ד"ה אחת) הסכימו לדברי הרי"ף להלכה, אלא שביארו כפשוטו, שהברייתות לא חלוקות אהדדי, אלא שתיהן מסכימות שבשעת הדחק מותר. <BR/> | ||
כן מבאר גם ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) שכתב אין נכונים דברי על בעל המאור שהברייתות חלוקות, שאם כן רשב"י סותר דברי עצמו, וגם אין לומר שמשום ר' עקיבא קאמר וליה לא סבירא ליה, שאם כן היה לה לגמרא לומר זאת, כדרכה. | |||
אלא מיישב הרמב"ן את דעת הרי"ף בשתי האפשרויות, דהיינו שר' שמעון אליבא דר' עקיבא התיר רק באונס והלכה כמותו, או אפשר שר' שמעון התיר לקרוא אפילו למי שביטל במזיד, אלא שלא סמכו חכמים על דבריו אלא בשנאנס, והיינו שעת הדחק. | |||
==== תוספות, רשב"א, רא"ש ושאר ראשונים ==== | ==== תוספות, רשב"א, רא"ש ושאר ראשונים ==== | ||