10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תוספת בסוגיה של שתי הברייתות של רשב"י וחקירה האם זמן שכיבה חופף ללילה) |
|||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
=== דעת השאגת אריה === | === דעת השאגת אריה === | ||
ב'''שאגת אריה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1832&st=&pgnum=13 (ד ד"ה הילכך הדבר ברור)] כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. והאריך להוכיח שדעת חכמים היא שאם לא קרא קודם חצות, קורא אחר חצות, ודלא כרבנו יונה, ואם כן רבן גמליאל שחולק סובר שמותר אף לכתחילה אחר חצות, וכיוון שנפסקה הלכה כמותו, רשאי להמתין מלקרוא עד עלות השחר, ודלא כהשלחן ערוך, שאם כדבריו היה לה לגמרא לפסוק כחכמים ולא כרבן גמליאל. | ב'''שאגת אריה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1832&st=&pgnum=13 (ד ד"ה הילכך הדבר ברור)] כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. והאריך להוכיח שדעת חכמים היא שאם לא קרא קודם חצות, קורא אחר חצות, ודלא כרבנו יונה, ואם כן רבן גמליאל שחולק סובר שמותר אף לכתחילה אחר חצות, וכיוון שנפסקה הלכה כמותו, רשאי להמתין מלקרוא עד עלות השחר, ודלא כהשלחן ערוך, שאם כדבריו היה לה לגמרא לפסוק כחכמים ולא כרבן גמליאל. | ||
<BR />ב'''שערי תשובה''' (ז) הביא דבריו, וכתב שאין לעשות כן אלא כשיש צורך בדבר. גם ב'''באור הלכה''' (ד"ה וזמנה) כתב לחלוק על השאגת אריה, לפי שייתכן לומר שגם רבן גמליאל אית להו סייג עד חצות, ולא חולק על חכמים בזה. ומה שהגמרא פסקה כרבן גמליאל, הכוונה היא לאפוקי מדעת ר' אליעזר, אך לענין סייג מודה לחכמים (וכן פירש הבית יוסף בדעת הרמב | <BR />ב'''שערי תשובה''' (ז) הביא דבריו, וכתב שאין לעשות כן אלא כשיש צורך בדבר. גם ב'''באור הלכה''' (ד"ה וזמנה) כתב לחלוק על השאגת אריה, לפי שייתכן לומר שגם רבן גמליאל אית להו סייג עד חצות, ולא חולק על חכמים בזה. ומה שהגמרא פסקה כרבן גמליאל, הכוונה היא לאפוקי מדעת ר' אליעזר, אך לענין סייג מודה לחכמים (וכן פירש הבית יוסף בדעת הרמב"ם [[#מחלוקת הבית יוסף והבית חדש בהבנת שיטת הרמב"ם|כנ"ל]]), וסיים הבאור הלכה שבמקום דחק כגון שמלמד תורה לאחרים, אפשר שיכול לסמוך על שיטת הרא"ש לקרוא אחר חצות. | ||
<BR />ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (מה) כתב שמי שמלמד לאחרים אינו צריך להפסיק לקרוא בצאת הכוכבים, אלא יכול לכתחילה לסמוך על הרא"ש ודעימיה, ולקרוא לאחר שפוסק מתלמודו. ומשמע מדבריו שאף אם יגמור את הלימוד אחר חצות, הדין כן | <BR />ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (מה) כתב שמי שמלמד לאחרים אינו צריך להפסיק לקרוא בצאת הכוכבים, אלא יכול לכתחילה לסמוך על הרא"ש ודעימיה, ולקרוא לאחר שפוסק מתלמודו. ומשמע מדבריו שאף אם יגמור את הלימוד אחר חצות, הדין כן. | ||
=== חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים === | === חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים === | ||
ה'''שלחן ערוך''' (רלה ג) כתב שלכתחילה יש לקרוא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים. | ה'''שלחן ערוך''' (רלה ג) כתב שלכתחילה יש לקרוא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים. | ||
<BR />ב'''לבוש''' כתב שהטעם שיש לקרוא מיד בצאת הכוכבים הוא משום 'זריזין מקדימין למצוות', וכן העתיק ב'''משנה ברורה''' (כו), והוסיף (כז) שאף אם לא | <BR />ב'''לבוש''' כתב שהטעם שיש לקרוא מיד בצאת הכוכבים הוא משום 'זריזין מקדימין למצוות', וכן העתיק ב'''משנה ברורה''' (כו), והוסיף (כז) שאף אם לא קרא מיד אינו נחשב עובר על דברי חכמים, רק אינו נקרא זריז. אמנם אם הוא אוכל או עסוק במלאכה המטרדת, מדינא אסור. | ||
<BR />הרב '''ערוך השלחן''' (יח) תמה על השלחן ערוך מדוע פסק שיש לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, שהרי אף שפסק שלא כהרא"ש והרשב"א, מ"מ הרי גם הרמב"ם והסמ"ג לא הזכירו דבר זה. ודעת ר' יונה שאומר כן הוא דעת יחידי וגם ראייתו אינה פשוטה. וסיים שם שייתכן שזהו הטעם שרבים אינם מדקדקים בדבר {{ראה עוד|סוף שמן קריאת שמע של ערבית|חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים}}. | <BR />הרב '''ערוך השלחן''' (יח) תמה על השלחן ערוך מדוע פסק שיש לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, שהרי אף שפסק שלא כהרא"ש והרשב"א, מ"מ הרי גם הרמב"ם והסמ"ג לא הזכירו דבר זה. ודעת ר' יונה שאומר כן הוא דעת יחידי וגם ראייתו אינה פשוטה. וסיים שם שייתכן שזהו הטעם שרבים אינם מדקדקים בדבר {{ראה עוד|סוף שמן קריאת שמע של ערבית|חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים}}. | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
'''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | '''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | ||
ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע. <BR />גם | ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע. <BR />גם '''תלמידי רבינו יונה''' (ב א ד"ה אחת) הסכיnu לדברי הרי"ף להלכה, וביארu כפשוטו, שהברייתות לא חלוקות אהדדי, אלא שתיהן מסכימות שבשעת הדחק מותר. | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) כתב את שתי האפשרויות, דהיינו שר' שמעון אליבא דר' עקיבא התיר רק באונס, או אפשר שר' שמעון התיר לקרוא אפילו למי שביטל במזיד, אלא שלא סמכו חכמים על דבריו אלא בשנאנס, והיינו שעת הדחק. '''הרמב"ן''' גם תוקף את שיטת בעל המאור ומקשה עליו שלשיטתו רשב"י סותר את עצמו, ואם תתרץ שהברייתא השנייה היא לא דעת רשב"י אלא שהוא אמר את זה בשם רבו רבי עקיבא, היה על הגמרא לכתוב זאת במפורש כמו שהיא בדרך כלל כותבת (קושיא זאת קשה גם כן על הבנת התוספות שגם הבינו שמדובר בברייתות חולקות). בנוסף, לפי שיטתו רבי עקיבא סותר את עצמו שפה הוא אומר בברייתא השנייה שזמן קימה זה קצת קודם הנץ, ואחר כך הוא אומר שזמן קימה מתחיל משיכיר בין חמור לערוד שזה יותר מוקדם. את זה בעל המאור לא יכול לתרץ כמו שהתוספות תרצו שהם באמת מסכימים שהרי הוא סובר שזמן שכיבה וזמן קימה לא יכולים לחפוף. בעל המאור מוכרח לומר בדוחק כתירוץ הראשון בתוספות שמדובר בתרי תנאי אליבא דרבי עקיבא. | ה'''רמב"ן''' במלחמות ה' (ב א) כתב את שתי האפשרויות, דהיינו שר' שמעון אליבא דר' עקיבא התיר רק באונס, או אפשר שר' שמעון התיר לקרוא אפילו למי שביטל במזיד, אלא שלא סמכו חכמים על דבריו אלא בשנאנס, והיינו שעת הדחק. '''הרמב"ן''' גם תוקף את שיטת בעל המאור ומקשה עליו שלשיטתו רשב"י סותר את עצמו, ואם תתרץ שהברייתא השנייה היא לא דעת רשב"י אלא שהוא אמר את זה בשם רבו רבי עקיבא, היה על הגמרא לכתוב זאת במפורש כמו שהיא בדרך כלל כותבת (קושיא זאת קשה גם כן על הבנת התוספות שגם הבינו שמדובר בברייתות חולקות). בנוסף, לפי שיטתו רבי עקיבא סותר את עצמו שפה הוא אומר בברייתא השנייה שזמן קימה זה קצת קודם הנץ, ואחר כך הוא אומר שזמן קימה מתחיל משיכיר בין חמור לערוד שזה יותר מוקדם. את זה בעל המאור לא יכול לתרץ כמו שהתוספות תרצו שהם באמת מסכימים שהרי הוא סובר שזמן שכיבה וזמן קימה לא יכולים לחפוף. בעל המאור מוכרח לומר בדוחק כתירוץ הראשון בתוספות שמדובר בתרי תנאי אליבא דרבי עקיבא. | ||