הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 87 בתים ,  21:40, 22 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.
<BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון יש פסוק נוסף שאינו בעריות - 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ולפי זה יוצא שהפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, ולכן ההיקש לעריות גם הוא דווקא באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים לקיום וחלות.
<BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון יש פסוק נוסף שאינו בעריות - 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ולפי זה יוצא שהפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, ולכן ההיקש לעריות גם הוא דווקא באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים לקיום וחלות.
<BR/>ב'''ריטב"א''' (ד"ה התם) נמצא פירוש דומה לשל רבנו חננאל, אלא שמוסיף עליו שהוי חב לאחריני כיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה '''מתחייב מיתה''', וזהו החב לאחריני. כן מובא פירוש זה גם ב'''השמטות ליד רמה''' (יח), ושם מבואר יותר שעצם זה שאוסרת את עצמה לא חשיב מחייב לאחריני, כיון שאין להם כלל שייכות בה, ואינה מפסידתם כלום, אך מה שמביאה לידי חיוב מיתה, זה חשיב חב לאחריני.


בספר '''מרומי שדה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40996&st=&pgnum=203&hilite= (סה א ד"ה א"ל)] כתב לבאר בדעת רש"י שנמנע מהסבר רבנו חננאל (המובא ברשב"א) לפי שאם מחייב לאחריני הכוונה שאוסרת עצמה על אחרים, אם כן הוא הדין אף באומרת נתקדשתי בפני שנים והלכו, נימא דמחייב לאחריני, וכמו שכתב הרשב"א עצמו לדחות. לכן הסביר רש"י לענין איסור קרובים, שאם נימא דקידושין שלא בעדים מהני, אם כן כשמתקדשת בפני הקרובים בלא עדים, הרי זה מחייב לאחריני, כי השתא גם הקרובים צריכיולכם לחשוש לעצמם, מפני שראו הקידושין שלא בעדים.
ב'''ריטב"א''' (ד"ה התם) נמצא פירוש דומה לשל רבנו חננאל, שאוסרת עצמה על אחרים, אלא שמוסיף עליו שהוי חב לאחריני כיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה '''מתחייב מיתה''', וזהו החב לאחריני (ובזה מתרץ לכאורה קושיית הרשב"א). כן מובא פירוש זה גם ב'''השמטות ליד רמה''' (יח), ושם מבואר יותר שעצם זה שאוסרת את עצמה לא חשיב מחייב לאחריני, כיון שאין להם כלל שייכות בה, ואינה מפסידתם כלום, אך מה שמביאה לידי חיוב מיתה, זה חשיב חב לאחריני.
 
בספר '''מרומי שדה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40996&st=&pgnum=203&hilite= (סה א ד"ה א"ל)] כתב לבאר בדעת רש"י שנמנע מהסבר רבנו חננאל (המובא ברשב"א) לפי שאם מחייב לאחריני הכוונה שאוסרת עצמה על אחרים, אם כן הוא הדין אף באומרת נתקדשתי בפני שנים והלכו, נימא דמחייב לאחריני, וכמו שכתב הרשב"א עצמו לדחות. לכן הסביר רש"י לענין איסור קרובים, שאם נימא דקידושין שלא בעדים מהני, אם כן כשמתקדשת בפני הקרובים בלא עדים, הרי זה מחייב לאחריני, כי השתא גם הקרובים צריכים לחשוש לעצמם, מפני שראו הקידושין שלא בעדים.


==== מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל ====
==== מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל ====

תפריט ניווט