הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===

רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא לחשוש לקידושין, הרי המקור לכך שצריך עדים בקידושין הוא בגזירה שווה מממון, שבממון כתוב "על פי שנים עדים יקום '''דבר'''", ובערוה כתוב "כי מצא בה ערות '''דבר'''", מה כאן על פי שני עדים אף כאן על פי שני עדים, ואם כן כשם שבממון הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אף בקידושין נאמר שהודאת בעל דין כמאה עדים דמי?<BR />

==== מהו חב לאחריני בקידושין ====

פירש '''רש"י''' (ד"ה הכא קא חייבה) שבדבריהם הם אוסרים את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה, וכן פירש ב'''יד רמה''' (סה ב ד"ה מאי הוי עלה)<ref>אמנם ראה להלן מובא שלעיל מיניה כתב הרמ"ה (סה א ד"ה אמר רב נחמן) את שני הדברים, היינו שאוסרת עצמה אכולי עלמא וגם שנאסרים בקרובים. אמנם שם כתב זאת רק להראות שקידושין הוא דבר שבערוה ולא מצד חב לאחריני.</ref>.

<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.

<BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון כתוב 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ואם כן הפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, וממנו הוקש לעריות דהיינו באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים קיום וחלות.

בספר '''מרומי שדה''' http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40996&st=&pgnum=203&hilite= (סה א ד"ה א"ל)] כתב לבאר בדעת רש"י שנמנע מהסבר רבנו חננאל (המובא ברשב"א) לפי שאם מחייב לאחריני הכוונה שאוסרת עצמה על אחרים, אם כן הוא הדין אף באומרת נתקדשתי בפני שנים והלכו, נימא דמחייב לאחריני, וכמו שכתב הרשב"א עצמו לדחות. לכן הסביר רש"י לענין איסור קרובים, שאם נימא דקידושין שלא בעדים מהני, אם כן כשמתקדשת בפני הקרובים בלא עדים, הרי זה מחייב לאחריני, כי השתא גם הקרובים צריכים לחשוש לעצמם, מפני שראו הקידושין שלא בעדים.