הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,267 בתים ,  21:54, 15 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR />
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR />
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחריני. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת בקידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, ופירש '''רש"י''' (ד"ה הכא קא חייבה) שבדבריו הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. וכן פירש ה'''רי"ד''' בפסקים (סה ב) .וכן פירש ב'''יד רמה''' (סה ב ד"ה מאי הוי עלה).
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחריני. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת בקידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, ופירש '''רש"י''' (ד"ה הכא קא חייבה) שבדבריו הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה, וכן פירש ב'''יד רמה''' (סה ב ד"ה מאי הוי עלה).
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה על רש"י, שאם כן בגר וגיורת שאין להם קרובים ואינם אוסרים אף אחד בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים? לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת את כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''. כעין פירוש זה כתב גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה התם) שהסביר שכיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה מתחייב מיתה, הוי מחייב לאחריני.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה על רש"י, שאם כן בגר וגיורת שאין להם קרובים ואינם אוסרים אף אחד בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים? לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת עצמה על כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''. כעין פירוש זה כתב גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה התם) שהסביר שכיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה מתחייב מיתה, הוי מחייב לאחריני. ה'''רי"ד''' בפסקים (סה ב) כתב שגם אוסרת עצמה אכולי עלמא, וגם היא נאסרת בקרוביו (גם לאחר שתתאלמן או תתגרש).
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.
<BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון כתוב 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ואם כן הפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, וממנו הוקש לעריות דהיינו באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים קיום וחלות.
<BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון כתוב 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ואם כן הפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, וממנו הוקש לעריות דהיינו באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים קיום וחלות.
שורה 54: שורה 54:


== עד אחד המעיד שנתקדשה בפניו ובפני חבירו ==
== עד אחד המעיד שנתקדשה בפניו ובפני חבירו ==
כתב ה'''תרומת הדשן''' (ריב) שאף לדעת הגאונים הסוברים שאין חוששין לקידושין בעד אחד, אם עד אחד מעיד שהיו קידושין בפניו ובפני חבירו, חוששין לדבריו לכולי עלמא.
כתב ה'''ריטב"א''' (סה א ד"ה איתמר) שעד אחד שמעיד שנתקדשה בפני שנים, אין חוששין לקידושיו. והוכיח זאת מכך שעל קושיית הגמרא ממשנת 'האומר לאשה קידשתיך', לא תירצה הגמרא דהב"ע בעד אחד שמעיד שנתקדשה בפני שנים, שמוכח שגם בכה"ג אינו נאמן, שגזירת הכתוב הוא דאיסור ערוה אינו בפחות משנים. אמנם כשמעידה על עצמה שנתקדשה בפני שנים אין זה עדות, אלא דמשויא אנפשה חתיכה דאיסורא. משמע בדבריו שאפילו כאשר אף אחד אינו מכחיש העד, אינו נאמן.
<BR/>אמנם דעת ה'''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש) שאם היא מכחישה את העד, אין העד נאמן, שכל עד אחד בהכחשה אינו נאמן אצל אותו שמכחישו. ומבואר בדבריו שאותו שאינו מכחיש את העד צריך לחשוש לדבריו, ולדידו נאמן העד לומר שנתקדשה בפני שנים.
 
ב'''תרומת הדשן''' (ריב) כתב שאף לדעת הגאונים הסוברים שאין חוששין לקידושין בעד אחד, אם עד אחד מעיד שהיו קידושין בפניו ובפני חבירו, חוששין לדבריו לכולי עלמא.
<BR />ה'''בית יוסף''' (אבן העזר מב ד"ה וכתב עוד תרומת הדשן) חלק על דבריו וכתב שאינם נראים כלל.
<BR />ה'''בית יוסף''' (אבן העזר מב ד"ה וכתב עוד תרומת הדשן) חלק על דבריו וכתב שאינם נראים כלל.
<BR/>גם ב'''שו"ת מהרי"ל''' (עד) כתוב כעין דברי התרומת הדשן, שאם העד אומר נתקדשה האישה בפני שנים והלכו להם למדינת הים, נאמן. אמנם אם העד השני מכחיש אותו אין דברי הראשון כלום.
<BR/>גם ב'''שו"ת מהרי"ל''' (עד) כתוב כעין דברי התרומת הדשן, שאם העד אומר נתקדשה האישה בפני שנים והלכו להם למדינת הים, נאמן. אמנם אם העד השני מכחיש אותו אין דברי הראשון כלום.

תפריט ניווט