הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

המהר"ם שיף מקשה על כך שהרי התוספות ניסו להעמיד את הגמרא בדף י"ט אליבא דכולי עלמא, ועכשיו על פי הסבר המהרש"א שזה רק כחכמים אליבא דרב חסדא, זה לא עונה על קושית התוספות. המהר"ם שיף והתורת גיטין מתרץ שיש להבחין בין כתיבה לחתימה. זאת מפני שגשכותבים כתב על גבי הכתב הכתב העיקרי הוא התחתון. כשאדם עובר עליו עוד פעם עם קולמוס על מנת לקדשו הוא בסה"כ מתקן את הכתב התחתון שכבר קיים ומחיל בו "לשמה". בעצם נוצר מצב שהדיו העליון איננו משמעותי והוא רק מתחלחל לתוך הכתב התחתון. כתוצאה מתהליך זו, הכתב העליון לא נחשב כתב בפני עצמו. לכן, כשהעדים עוברים עם קולמוס על גבי כתב תחתון הם אינם באמת כותבים אלא רק מתקנים כתב שכבר קיים, שאז אדם שאיננו בר עדות (כקטן או שהוא מינה דווקא את העדים כעדים ולא מישהו אחר), כותב את הכתב התחתון. לכן, יוצא שהעדים אינם חותמים בכלל וממילא החתימות פסולות שדרוש שהעדים יהיו אלה שיחתמו בפועל.  

הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק מסביר מדוע המהרש"א לא קיבל הסבר זה, מפני שעדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. הפני יהושע לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים.  

הגרי"ד סולוביצ'יק המובא במחברתו של הרב שכטר ובשיעורי הרב ליכטנשטיין, שאין לדמות שבת לגט מפני שבשבת התורה הקפידה על מלאכת מחשבת. "מלאכת מחשבת אסרה התורה". בשבת עוברים על מלאכת כתיבה במעשה הכתיבה. מלאכות שבת היא בגברא. לאדם אסור לעשות מלאכה, אך אין בעיה בכך שהמלאכה תיעשה. לעומת זאת בגט צריך לעשות זאת בחפצא. הכתב עצמו זה מה שמשנה. לכן זה תלוי מה נחשב כתב ומה לא.  

הרב שלמה קלוגר (בבנין שלמה על המשנה תורה הלכות שבת פי"א הט"ז<ref>http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=16643&rid=1358</ref> וטוב טעם דעת מהדורא קמא סימן רמ"ה עמ' צח<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197</ref>) מסביר שכתב על גבי כתב נחשב לכתב, אך זה גורם לחציצה. התורה מצריכה שגט יהיה כתוב לשם האשה הספציפית אותו הבעל רוצה לגרש. על מנת להחיל את מחשבת ה"לשמה" הזה בגט יש צורך לעשות זאת בשעת הכתיבה על הגט. אך מפני שיש חציצה של הסיקרא הדיו לא מחיל את הלשמה שלה בתוך הגט. בעצם, דיו על גבי סיקרא נחשב לכתב אך אין צורך לעשות שום החלת מחשבת לשמה בשבת בשביל להתחייב במלאכת כותב, ולכן הוא חייב. לעומת זאת בגט, על מנת שזה יהיה כשר יש צורך לעשות זאת לשמה. בדיו על גבי דיו לעומת זאת אין שום תיקון של השכבת דיו העליונה, אז זה אפילו לא נחשב לכתב ולכן אפילו בשבת פטור.