הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 141: שורה 141:
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב).
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב).
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו ===
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו ===
'''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', בדעת ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר  שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עביד דאתו.
'''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', בדעת ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר  שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו.
 
=== אם אפשר בקניין אגב ===
=== אם אפשר בקניין אגב ===
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין קגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם.
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין קגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם.