18
עריכות
| שורה 162: | שורה 162: | ||
צריך להוסיף לעמוד על ההבדל בין המעש"ר לבין הלח"מ | צריך להוסיף לעמוד על ההבדל בין המעש"ר לבין הלח"מ | ||
'''השולחן גבוה'''(על השו"ע יורה דעה רמו ו){אמנם כתוב על השולחן ערוך אבל מדייק בלשון הרמב"ם}, מדייק בלשון הרמב"ם אחרת מהלחם מהמשנה. הרמב"ם מתנסח בלשון הבאה: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל ייסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו אפילו היה עני המפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה" | '''השולחן גבוה''' (על השו"ע יורה דעה רמו ו) {אמנם כתוב על השולחן ערוך אבל מדייק בלשון הרמב"ם}, מדייק בלשון הרמב"ם אחרת מהלחם מהמשנה. הרמב"ם מתנסח בלשון הבאה: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל ייסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו אפילו היה עני המפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה" | ||
- לכאורה ההבנה הפשוטה היא שהרמב"ם מביא קודם כל חיוב הלימוד ולאחר מכן מניית סוגיי האנשים שהיינו חושבים שהם פטורים ולמרות זאת הם חייבים ולאחר מכן מפרט את הדין של לימוד תורה, שצריך לקבוע זמנים. אבל השולחן גבוה אומר שלפי דעתו הרמב"ם לא מפרט בסוף את הכלל שהביא בהתחלה, כלומר כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כל היום וכל הלילה בין עשיר בין עני... ועכשיו מסביר הרמב"ם שאפילו אנשים כגון בעל אשה וילדים חייבים אבל רק בקביעת עיתים ולא בלימוד תורה כל היום וכל הלילה. יוצא מדברי השולחן גבוה שהרמב"ם אומר שכולם חייבים ללמוד תורה בין ביום ובין בלילה ורק במקרים חריגים מאוד לאנשים מסויימים החובה היא לקבוע עיתים לתורה ביום ובלילה. בשביל להבין טוב יותר את דברי השולחן גבוה נביא את דברי הרמב"ם ונראה איך זה מסתדר בדבריו. | - לכאורה ההבנה הפשוטה היא שהרמב"ם מביא קודם כל חיוב הלימוד ולאחר מכן מניית סוגיי האנשים שהיינו חושבים שהם פטורים ולמרות זאת הם חייבים ולאחר מכן מפרט את הדין של לימוד תורה, שצריך לקבוע זמנים. אבל השולחן גבוה אומר שלפי דעתו הרמב"ם לא מפרט בסוף את הכלל שהביא בהתחלה, כלומר כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כל היום וכל הלילה בין עשיר בין עני... ועכשיו מסביר הרמב"ם שאפילו אנשים כגון בעל אשה וילדים חייבים אבל רק בקביעת עיתים ולא בלימוד תורה כל היום וכל הלילה. יוצא מדברי השולחן גבוה שהרמב"ם אומר שכולם חייבים ללמוד תורה בין ביום ובין בלילה ורק במקרים חריגים מאוד לאנשים מסויימים החובה היא לקבוע עיתים לתורה ביום ובלילה. בשביל להבין טוב יותר את דברי השולחן גבוה נביא את דברי הרמב"ם ונראה איך זה מסתדר בדבריו. | ||
== פסיקת הלכה == | == פסיקת הלכה == | ||
| שורה 175: | שורה 175: | ||
מדברי '''הרמב"ן'''(מאמר האמונה והבטחון פרק א) נראה בפשטות שגם הוא פוסק כר' ישמעאל. | מדברי '''הרמב"ן'''(מאמר האמונה והבטחון פרק א) נראה בפשטות שגם הוא פוסק כר' ישמעאל. | ||
'''מרן בשו"ע'''( יורה דעה רמו א) מעתיק את דברי הרמב"ם. ההעתקה זו מסבכת את פסיקת ההלכה, כי כמו שראינו לעיל יש שתי אופציות להבין את דברי הרמב"ם. האם מרן התכוון בפסקו לדעת השולחן גבוהה ומימלא חיוב לימוד תורה הוא כל היום וכל הלילה והוא רק מצטמצם מפני תנאים חריגים מאוד, או שמא פסק כמו הלחם משנה שאומר שהרמב"ם פסק שהחיוב ללמוד תורה הוא רק לקבוע עיתים ביום ובלילה ולא חייב ללמוד כל היום. | '''מרן בשו"ע'''(יורה דעה רמו א) מעתיק את דברי הרמב"ם. ההעתקה זו מסבכת את פסיקת ההלכה, כי כמו שראינו לעיל יש שתי אופציות להבין את דברי הרמב"ם. האם מרן התכוון בפסקו לדעת השולחן גבוהה ומימלא חיוב לימוד תורה הוא כל היום וכל הלילה והוא רק מצטמצם מפני תנאים חריגים מאוד, או שמא פסק כמו הלחם משנה שאומר שהרמב"ם פסק שהחיוב ללמוד תורה הוא רק לקבוע עיתים ביום ובלילה ולא חייב ללמוד כל היום. | ||
'''הגר"א'''(על השו"ע שם ס"ק ד- ו), אומר שגם בעל אומנות חייב לקבוע לעצמו עיתים ללמוד תורה ביום ובלילה. הגר"א בס"ק ה', כותב שהחובה ללמוד תורה ביום ובלילה נלמדת משאלת בן דמה ששאל את ר' ישמעאל האם הוא יכול ללמוד חכמה יוונית, וענה לו ר' ישמעאל שאם ימצא זמן שהוא לא יום ולא לילה ילמד שם חכמה יוונית, משמע מתשובה זו שהחיוב ללמוד תורה הוא כל היום וכל הלילה. מפה אנו למדים שמרן פסק שכל רגע פנוי שיש לאדם עליו ללמוד תורה, כי כל מה שהתיר ר' ישמעאל לעבוד זה רק לשם צורך, לכן אין דבר כזה שיש לאדם זמן בטלה שהוא לא חייב ללמוד בו. | '''הגר"א'''(על השו"ע שם ס"ק ד- ו), אומר שגם בעל אומנות חייב לקבוע לעצמו עיתים ללמוד תורה ביום ובלילה. הגר"א בס"ק ה', כותב שהחובה ללמוד תורה ביום ובלילה נלמדת משאלת בן דמה ששאל את ר' ישמעאל האם הוא יכול ללמוד חכמה יוונית, וענה לו ר' ישמעאל שאם ימצא זמן שהוא לא יום ולא לילה ילמד שם חכמה יוונית, משמע מתשובה זו שהחיוב ללמוד תורה הוא כל היום וכל הלילה. מפה אנו למדים שמרן פסק שכל רגע פנוי שיש לאדם עליו ללמוד תורה, כי כל מה שהתיר ר' ישמעאל לעבוד זה רק לשם צורך, לכן אין דבר כזה שיש לאדם זמן בטלה שהוא לא חייב ללמוד בו. | ||
עריכות