485
עריכות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות||בבא מציעא צו ב - צז א||שאלה א א|חושן משפט שמ}} | {{מקורות||בבא מציעא צו ב - צז א||שאלה א א|חושן משפט שמ א-ג}} | ||
[[קטגוריה: שומרים]] | [[קטגוריה: שומרים]] | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== הקדמה == | == הקדמה == | ||
'''הגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=203 ב"מ צו ב]) מסתפקת האם יש חיוב תשלומים במקרה שאדם שאל בהמה ובשרה '''הוכחש''' מחמת מלאכה? הנחת היסוד של הספק היא שבמקרה שהבהמה '''מתה''' מחמת מלאכה וודאי שחייב לשלם, וכל הספק הוא רק בכחש מחמת מלאכה. אולם הגמרא מסיקה שבין כאשר הבהמה השאולה הוכחשה מחמת המלאכה ובין כאשר היא מתה מחמת המלאכה השואל פטור מלשלם.<BR/> | '''הגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=203 ב"מ צו ב]) מסתפקת האם יש חיוב תשלומים במקרה שאדם שאל בהמה ובשרה '''הוכחש''' מחמת מלאכה? הנחת היסוד של הספק היא שבמקרה שהבהמה '''מתה''' מחמת מלאכה וודאי שחייב לשלם, וכל הספק הוא רק בכחש מחמת מלאכה. אולם הגמרא מסיקה שבין כאשר הבהמה השאולה הוכחשה מחמת המלאכה ובין כאשר היא מתה מחמת המלאכה השואל פטור מלשלם.<BR/> | ||
הגמרא מדגישה שרק כאשר השואל השתמש שימוש רגיל בחפץ קיים דין זה, אך אם השואל הפר את הסיכום בינו לבין המשאיל, והשתמש בחפץ באופן חריג עליו לשלם גם על "מתה מחמת מלאכה".<BR/> | |||
את סיבת הפטור אומרת הגמרא במשפט קצר ועמום: "דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה". כלומר: ה[[שואל]] טוען כנגד המשאיל שאין לחייבו לשלם כיוון ששאלת הפרה לא נודעה לשם העמדתה בכילה (מקום מוגן ושמור) אלא על מנת להשתמש בה). מדברי הגמרא לא ברור די הצורך מדוע טענה זו פוטרת את השואל מתשלומים, ובהמשך נראה שנחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, וממילא בהבנת טעם הפטור במתה מחמת מלאכה.<BR/> | את סיבת הפטור אומרת הגמרא במשפט קצר ועמום: "דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה". כלומר: ה[[שואל]] טוען כנגד המשאיל שאין לחייבו לשלם כיוון ששאלת הפרה לא נודעה לשם העמדתה בכילה (מקום מוגן ושמור) אלא על מנת להשתמש בה). מדברי הגמרא לא ברור די הצורך מדוע טענה זו פוטרת את השואל מתשלומים, ובהמשך נראה שנחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, וממילא בהבנת טעם הפטור במתה מחמת מלאכה.<BR/> | ||
נקודה נוספת הטעונה בירור היא, שבשלב הראשון בסוגיה הגמרא חילקה בין מצב ש"כחש מחמת מלאכה" למצב ש"מתה מחמת מלאכה", יש לברר מה סיבת החילוק בין שני המצבים, והאם לחילוק זה יש השלכות הלכתיות. | נקודה נוספת הטעונה בירור היא, שבשלב הראשון בסוגיה הגמרא חילקה בין מצב ש"כחש מחמת מלאכה" למצב ש"מתה מחמת מלאכה", יש לברר מה סיבת החילוק בין שני המצבים, והאם לחילוק זה יש השלכות הלכתיות. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
על רקע זה באים הראשונים ומקשים מה היגיון בפטור של "מתה מחמת מלאכה", הרי אי אפשר לומר שזה יותר מאונס גמור, והלא שואל חייב אפילו כשהבהמה מתה כדרכה באונס גמור, וכאמור לעיל בשואל החיוב לא נובע מכך שהשואל פשע בשמירה, אם כן מדוע שואל פטור ב"מתה מחמת מלאכה"? | על רקע זה באים הראשונים ומקשים מה היגיון בפטור של "מתה מחמת מלאכה", הרי אי אפשר לומר שזה יותר מאונס גמור, והלא שואל חייב אפילו כשהבהמה מתה כדרכה באונס גמור, וכאמור לעיל בשואל החיוב לא נובע מכך שהשואל פשע בשמירה, אם כן מדוע שואל פטור ב"מתה מחמת מלאכה"? | ||
ישנן שלוש שיטות במפרשים בישוב שאלה זו. | ישנן שלוש שיטות עיקריות במפרשים בישוב שאלה זו. המכנה משותף לכל שלושת השיטות הוא, שלשלושת השיטות '''מבחינה עקרונית''' אין סיבה לפטור שואל על נזק שאירע מחמת המלאכה, וטעם הדבר הוא כמו שהתבאר שהשואל נחשב כבעל החפץ והוא נושא באחריות לכל נזק שאירע לחפץ; והפטור נובע '''מסיבות חיצוניות''' הבנויות על דיני השייכים בכל דיני ממונות ואין אלו סברות ייחודיות לדיני שומרים {{ראה עוד|מתה מחמת מלאכה|פטור חיצוני שאינו בפרשית שומרים}}. | ||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||
עריכות