501
עריכות
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
(←קידוש או ברכה: רווחים, הדגשות, ועוד) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים". | לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים". | ||
==קידוש או ברכה== | ==קידוש או ברכה== | ||
ב'''טור''' וב'''שולחן ערוך''' נקראת הברכה ברכת הלבנה, וכן ב'''אור זרוע''' (ב, תנו). לעומת זאת ב'''מהרי"ל''' (הל' ר"ח, ט, ובשו"ת קנה) וב'''ספר האשכול''' (כג) מכנים אותה בשם קידוש לבנה, וכך היא מכונה כיום בפי רבים מהאשכנזים. בשו"ת '''מהרש"ג''' (ג, ה) תמה על זה וכתב שהכוונה לחידוש לבנה והק' התחלפה בח'. ב'''מנחת אשר''' (בא) יישב שקרוי קידוש לבנה על שם קידוש החודש. | |||
== על מה מברכים == | == על מה מברכים == | ||
לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות. | לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות. | ||
עריכות