הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

הוסרו 85 בתים ,  18:09, 14 ביוני 2021
מ
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 29: שורה 29:
וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אישה כדי ליהנות. ומדבריהם עולה שלדעתם אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ארחות חיים (הלכות קריאת שמע סימן לו) בשם רבנו טוביה בשם רבנו תם. תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות כד. ד"ה קול), הובא גם באור זרוע (חלק א סימן קלג).}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br>
וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אישה כדי ליהנות. ומדבריהם עולה שלדעתם אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ארחות חיים (הלכות קריאת שמע סימן לו) בשם רבנו טוביה בשם רבנו תם. תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות כד. ד"ה קול), הובא גם באור זרוע (חלק א סימן קלג).}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br>
מאידך, הרא"ה כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". (חידושי הרא"ה ברכות כד.) ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br>
מאידך, הרא"ה כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". (חידושי הרא"ה ברכות כד.) ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br>
וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה".<br>
וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קא משמע לן דהוי ערוה".<br>
וראה להלן לעניין מנהג המקום ולעניין חיוב הכיסוי.}}
וראה להלן לעניין מנהג המקום ולעניין חיוב הכיסוי.}}


שורה 148: שורה 148:
'''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות".{{הערה|שם=דברי יציב}}
'''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות".{{הערה|שם=דברי יציב}}


אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}{{הערה|וכן בעל שו"ת אהל יששכר צידד שהשוק מעל הברך, והצריך לכסות את שאר הרגל מפני המנהג: מכיוון שהנשים במקמותינו אינן הולכות יחפות, 'הרי הן מקפידות על פרסות רגליהן, ואיך לא יקפידו על מה שלמעלה מהן' (סימן ט). ודבריו צריכים עיון, שהרי אין לבישות הנעליים מפני הצניעות.}}<br />
אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}{{הערה|וכן בעל שו"ת אהל יששכר צידד שהשוק מעל הברך, והצריך לכסות את שאר הרגל מפני המנהג: מכיוון שהנשים במקמותינו אינן הולכות יחפות, 'הרי הן מקפידות על פרסות רגליהן, ואיך לא יקפידו על מה שלמעלה מהן' (סימן ט). ודבריו צריכים עיון, שהרי אין לבישת הנעליים מפני הצניעות.}}<br />




שורה 164: שורה 164:
ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה הביא את דעת הפרי מגדים.{{הערה|אמנם לא במפורש לעניין השוק, אלא לעניין הזרועות. ראו הערה הבאה.}}
ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה הביא את דעת הפרי מגדים.{{הערה|אמנם לא במפורש לעניין השוק, אלא לעניין הזרועות. ראו הערה הבאה.}}


ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק). שם ערך המשנה ברורה השוואה הפוכה, מחובת הכיסוי להלכות קריאת שמע: בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}
ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק):<br>
בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}


ו. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו, ושאף חובה זו אינה תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.
ו. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו (בגרביים), ושאף חובה זו אינה תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==