הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"

אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
ה'''מהרש"א''' לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי<ref>ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.</ref>
ה'''מהרש"א''' לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי<ref>ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.</ref>


'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כל המתפלל)<ref>בכל פירושו הופך רבנו יונה בין מזרח למערב, דלא כרש"י. אמנם העיקרון נשאר אך הכיוונים משתנים. </ref> הבין בדעת רש"י כפי שהבין המהרש"א<ref>וראה במהרש"א שכתב שלרבנו יונה הבנה אחרת בדעת רש"י ממה שהבין הוא, וצ"ע שלכאורה הוא היינו הך.</ref>, ומבהיר שיש שלוש בעיות במה שמתפלל בחוץ: א. שכולם בפנים והוא בחוץ. ב. שכולם מתפללים כלפי מזרח והוא מתפלל כלפי מערב. ג. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ומפני שלושת סיבות אלו נקרא רשע.  
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כל המתפלל)<ref>בכל פירושו הופך רבנו יונה בין מזרח למערב, דלא כרש"י. אמנם העיקרון נשאר אך הכיוונים משתנים. </ref> הבין בדעת רש"י כפי שהבין המהרש"א<ref>וראה במהרש"א שכתב שלרבנו יונה הבנה אחרת בדעת רש"י ממה שהבין הוא, וצ"ע שלכאורה הוא היינו הך.</ref>, ומבהיר שיש שלוש בעיות במה שמתפלל בחוץ: א. שכולם בפנים והוא בחוץ. ב. שכולם מתפללים כלפי מזרח והוא מתפלל כלפי מערב. ג. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ומפני שלושת סיבות אלו נקרא רשע. ה'''בית יוסף''' הביא דברי רבנו יונה, ומשמע שסובר הוא כדעתו בפירוש דברי רש"י.
<BR/>ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע.
<BR/>ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע.


שורה 32: שורה 32:
לכן פירשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ברכות ו א ד"ה אחורי], [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf עירובין יח א ד"ה ולא אחורי)], שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות.
לכן פירשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ברכות ו א ד"ה אחורי], [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf עירובין יח א ד"ה ולא אחורי)], שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות.
<BR/>כפירוש זה כתב גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)]. אמנם אביו ה'''רא"ש''' (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש.  
<BR/>כפירוש זה כתב גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)]. אמנם אביו ה'''רא"ש''' (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש.  
<BR/>ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (צ ז ד"ה וי"מ)] כתב שקשה לפירוש זה, שאם כן מה הענין דווקא חוץ לבית הכנסת, ה"ה גם בתוך בית הכנסת נקרא רשע, כיוון שמתפלל נגד המתפללים. וכתב שמזה הטעם נמנע רש"י מפירוש זה.


==== ר"י הזקן ====
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת.
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת.
<BR/>שיטה זו בשם ר"י הזקן הובאה גם ב'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה כל).
<BR/>שיטה זו בשם ר"י הזקן הובאה גם ב'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה כל).


==== שיטת רבנו יונה ====
==== רבנו יונה ====
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד.
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד.
<BR/>גם ב'''הגהות מיימוניות''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=580&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (תפילה ה כ)] כתב שמצא שאחורי בית הכנסת, פירושו - חוץ לבית הכנסת, כלומר אפילו לצדדים.
<BR/>גם ב'''הגהות מיימוניות''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=580&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (תפילה ה כ)] כתב שמצא שאחורי בית הכנסת, פירושו - חוץ לבית הכנסת, כלומר אפילו לצדדים.