9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ה'''תוספות''' בעירובין שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] שזוהי דעת רש"י. | ה'''תוספות''' בעירובין שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] שזוהי דעת רש"י. | ||
<BR/>אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים. | <BR/>אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים. | ||
<BR/>'''תוספות הרא"ש''' כתבו לקיים פירוש רש"י (לפי שיטתו שכן הבין ברש"י), שכיון שמתפלל לכיוון ההיכל, שפיר דמי, אף שהוא נגד הכיוון שכולם מתפללים. וכן כתב ליישב ב'''הגהות מיימוניות''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=580&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (תפילה ה כ)]. | |||
לכן פירשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ברכות ו א ד"ה אחורי], [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf עירובין יח א ד"ה ולא אחורי)], שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות. | לכן פירשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ברכות ו א ד"ה אחורי], [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf עירובין יח א ד"ה ולא אחורי)], שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת. | '''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת. | ||
<BR/>שיטה זו בשם ר"י הזקן הובאה גם ב'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה כל). | |||
==== שיטת רבנו יונה ==== | ==== שיטת רבנו יונה ==== | ||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד. | '''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד. | ||
==== רי"ף, רמב"ם ורא"ש ==== | |||
ה'''רי"ף''' (ג ב), ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=580&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (תפילה ה ו)] וה'''רא"ש''' (א ז), לא גילו דעתם כיצד יש לפרש מימרא זו להלכה, אלא רק העתיקוה כלשונה. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||