9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==== שיטת תוספות ==== | ==== שיטת תוספות ==== | ||
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta= | ה'''תוספות''' בעירובין שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] שזוהי דעת רש"י. | ||
<BR/>אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים. | |||
אך דחו | |||
לכן פירשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ברכות ו א ד"ה אחורי], [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf עירובין יח א ד"ה ולא אחורי)], שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, כלומר בצד של הפתח, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם, ונקרא רשע, ואם מחזיר פניו לבית הכנסת, מותר אפילו שעומד מאחור, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, ואינו נראה כשתי רשויות. | |||
<BR/>כפירוש זה כתב גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)]. אמנם אביו ה'''רא"ש''' (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש. | <BR/>כפירוש זה כתב גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x209 (אורח חיים צ)]. אמנם אביו ה'''רא"ש''' (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש. | ||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||