9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 24: | שורה 24: | ||
<BR/>ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע. | <BR/>ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע. | ||
==== שיטת | ==== שיטת בעלי התוספות ==== | ||
ה'''תוספות''' בעירובין שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] שזוהי דעת רש"י. | ה'''תוספות''' בעירובין שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], הביאו בתחילה פירוש ש'אחורי בית הכנסת' הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). ובברכות כתבו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] שזוהי דעת רש"י. | ||
<BR/>אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים. | <BR/>אך מיד דחו פירוש זה לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת. | '''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה ורבינו יצחק) מפרש בשם '''ר"י הזקן''' דווקא כמו הפירוש ששללו התוספות (שהבינו שכן היא דעת רש"י), ומבאר שדווקא צד הארון הוא נקרא אחורי בית הכנסת לפי שאין שם פתחים. והסיבה שנקרא רשע מפני ב' דברים: א. שכולם נמצאים בפנים והוא בחוץ. ב. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ואע"פ שהוא מתפלל לאותו רוח שכולם מתפללים, עדיין אסור. ואדרבה אם יסתובב כלפי בית הכנסת ויתפלל לכיוון ארון הקודש, ונמצא שמתפלל הפוך מכולם, אינו נקרא רשע לפי שאין אחוריו כלפי בית הכנסת. | ||
==== שיטת רבנו יונה ==== | |||
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כח המתפלל) מביא את דעת רש"י בסוגיה, וכן את דעת ר"י הזקן ואינו מכריע ביניהם. אך מסיים בסוף דבריו, שלדברי הכל אם מתפלל ברוח צפונית או דרומית, כלומר בצד בית הכנסת, ומפנה את אחוריו כלפי בית הכנסת, גם כן נקרא רשע. ואם פניו לבית הכנסת אינו נקרא רשע, שאף שמתפלל לרוח אחרת מכולם, אין לחוש, כיון שאינו מתפלל הפוך לגמרי, אלא לצד. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||