הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
=== מחלוקת הראשונים ===  
=== מחלוקת הראשונים ===  
==== שיטת רש"י ====
==== שיטת רש"י ====
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6b&format=pdf (ברכות ו ב ד"ה אחורי)] כותב, שבזמנם היו כל בתי הכנסת פתחיהם במזרח ופונים למערב. ומי שמתפלל אחורי בית הכנסת, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, נראה ככופר במי שהציבור מתפללין.  
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6b&format=pdf (ברכות ו ב ד"ה אחורי)] כותב, שבזמנם היו כל בתי הכנסת פתחיהם במזרח ופונים למערב. ומי שמתפלל אחורי בית הכנסת, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, נראה ככופר במי שהציבור מתפללין לפניו.  


דברי רש"י סתומים לכאורה, מפני שלא פירש להדיא מה הכוונה 'אחורי בית הכנסת', האם הכוונה שעומד בצד מזרח במקום הפתח או בצד מערב היכן שנמצא ארון הקודש. אמנם רש"י מבאר שהסיבה שנקרא רשע היא מפני שנראה ככופר במי שהציבור מתפללים, אך גם זה לא מספק הסבר מוחלט, מפני שניתן לפרש שעומד מאחור ומתפלל לכיוון ההפוך ולכן נראה ככופר, ולאידך ניתן לפרש שעומד במערב מאחורי ארון הקודש ומתפלל לכיוון מערב כמו כולם, אך נראה בזה ככופר לפי שאינו נכנס.
דברי רש"י סתומים לכאורה, מפני שלא פירש להדיא מה הכוונה 'אחורי בית הכנסת', האם הכוונה שעומד בצד מזרח במקום הפתח או בצד מערב היכן שנמצא ארון הקודש. אמנם רש"י מבאר שהסיבה שנקרא רשע היא מפני שנראה ככופר במי שהציבור מתפללים, אך גם זה לא מספק הסבר מוחלט, מפני שניתן לפרש שעומד מאחור ומתפלל לכיוון ההפוך ולכן נראה ככופר, ומאידך ניתן לפרש שעומד במערב מאחורי ארון הקודש ומתפלל לכיוון מערב כמו כולם, ונראה בזה ככופר לפי שאינו מתפלל לכיוון ארון הקודש.
<BR/>בעירובין פירש רש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], שנראה ככופר, שעומד מאחריה ואינו נכנס. כלומר הדגש הוא על כך שלא נכנס לבית הכנסת, ולאו דווקא שפונה לכיוון אחר מהמתפללים. אמנם יש גירסאות שם שגורסות 'שעומד מאחריהם ואינו נכנס', ולפי זה ניתן לפרש שהכפירה היא בכך שמתפלל למאחוריהם ולא לכיוון של כולם.
<BR/>בעירובין פירש רש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=18b&format=pdf (ד"ה ולא אחורי)], שנראה ככופר לפי שעומד מאחריה ואינו נכנס. כלומר הדגש הוא על כך שלא נכנס לבית הכנסת, ולאו דווקא שפונה לכיוון אחר מהמתפללים או מארון הקודש. אמנם יש גירסאות שם שגורסות 'שעומד מאחריהם ואינו נכנס', ולפי זה ניתן לפרש שהכפירה היא בכך שמתפלל מאחוריהם ולא לכיוון של כולם.
   
   
ה'''מהרש"א''' הבין בדעת רש"י, שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי.
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.
<BR/>אמנם '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.
 
ה'''מהרש"א''' לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי<ref>ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.</ref>.
 
'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כל המתפלל) הבין בדעת רש"י כפי שהבין המהרש"א<ref>אלא משום בה הופך רבנו יונה בין מזרח למערב, וצ"ע בזה.</ref>, ומבהיר שיש שלוש בעיות במה שמתפלל בחוץ: א. שכולם בפנים והוא בחוץ. ב. שכולם מתפללים כלפי מזרח והוא מתפלל כלפי מערב. ג. שאחוריו כלפי בית הכנסת. ומפני שלושת סיבות אלו נקרא רשע.
<BR/>ומוסיף ומעיר רבנו יונה, שגם המתפלל בתוך בית הכנסת ודאי אין לו להתפלל לכיוון אחר מן המתפללים, אלא שעל כל פנים אינו נקרא רשע כיוון שמשתתף עם הציבור. וכן אם עומד בחוץ בצד השני, כלומר מאחורי ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו אל בית הכנסת, אינו נקרא רשע, כיוון שמתפלל לכיוון שהציבור מתפללים. סוף דבר אם חסר אחד מהשלושה הנ"ל, כגון שמתפלל בתוך בית הכנסת, או שמתפלל בחוץ אלא שמסתובב לכיוון שכולם מתפללים, או שפניו כלפי בית הכנסת, אינו נקרא רשע.


'''רבנו יונה''' ()
==== שיטת תוספות ====  
==== שיטת תוספות ====  
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] כתבו בעצם כפירוש רש"י (אלא שהבינו שאין זו כוונת רש"י), שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם.
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] כתבו בעצם כפירוש רש"י (אלא שהבינו שאין זו כוונת רש"י), שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם.
שורה 30: שורה 33:
== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: תפילה]]